כולנו מכירים את הרגע הזה רגע לפני פגישה חשובה: הידיים מתחילות להזיע, המחשבות רצות ומשהו פשוט מרגיש לא נכון. ברגע כזה אנחנו עשויים לקבל החלטה מהירה ולומר לעצמנו שפעלנו לפי "תחושת הבטן". תחושות כאלה יכולות להשפיע על החלטות יומיומיות, וגם על בחירות משמעותיות בחיים, כמו בחירת בית או בן זוג.
המושג "תחושת בטן" אולי נתפס בעבר כקלישאה בלבד, אך שפע של מחקרים מדעיים הוכיח כי אכן קיים קשר ושמידע רב עובר בין המוח למערכת העיכול יותר מאשר בין כל מערכות אחרות בגוף. מאחורי הקלעים, במערכת העיכול ישנה מערכת המכונה "המוח השני" – מערכת העצבים האנטרית, הכוללת למעלה מחמישה מיליון נוירונים. מדובר ברשת העצבית המורכבת ביותר מחוץ למוח, הפועלת יחד עם מערכת העצבים ואוספת מידע שנשלח בחזרה אל המוח.
מגיל 3 חודשים: בן ה-16 שמחזיק בזיכרון הנדיר בעולם
בין המוח למערכת העיכול מתקיימת מערכת יחסים דו-כיוונית. עצב הוואגוס משמש כצינור מרכזי לתגובה חיסונית-דלקתית של הגוף נגד מחלות, חיידקים ווירוסים, והוא מעביר אותות הלוך ושוב בין המוח, מערכת העיכול ואיברים פנימיים נוספים. מערכות שליחים אלו מסוגלות להשפיע על הכל, החל מרעב ודחיפות ועד לבחילה וכאב, וכן על תהליכים הרלוונטיים להשפעה רגשית וקוגניטיבית.
שינה, קוגניציה, מטבוליזם, תפקוד חיסוני, מצב רוח ובריאות נפשית מושפעים כולם ממערכת זו. פטר הולצר, נוירוביולוג באוניברסיטת גראץ הרפואית באוסטריה, התייחס לכך במאמר שפרסם וציין שהאותות בין הבטן למוח כל כך מחוברים עד שהם מאפשרים למוח לדעת את המצב הפנימי של הגוף. לדבריו, מחקרי הדמיה תפקודית הראו שמידע שמגיע ממערכת העיכול מגיע לאזורי מוח הרלוונטיים לרגשות, למצב רוח ולקוגניציה.
מחקר חדש מאשר: נשים עייפות הרבה יותר מגברים – זו הסיבה
ד"ר אבמראן מאייר, גסטרואנטרופולוג ונוירוביולוג מוביל באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שינה את השיח בתחום הודות לסקירה פורצת דרך שפרסם בכתב העת Nature Reviews Neuroscience, ומאז המשיך לחלוץ את הדרך בחקר השפעות הציר על מצבים שונים כמו אלצהיימר ודיכאון.
במקביל למחקרים החדשים, הרפואה הסינית המסורתית ומסורות אסייתיות נוספות שמו דגש לאורך אלפי שנים על הקשר בין הגוף לנפש. מחקר מ-2024 הצביע על כך שמיקרוביום המעי עשוי להשפיע על ההתפרצות וההתקדמות של מחלות מרובות-מערכות דרך השפעתו על ציר מעי-איבר.
לפי ג'וליה זומפאנו, דיאטנית ותזונאית קלינית, ישנם צעדים רבים שניתן לנקוט כדי לשפר את הקשר בין המוח למערכת העיכול, הכוללים צריכת תזונה עשירה בצמחים, מזונות עשירים בסיבים תזונתיים כמו אגוזים, זרעים, קטניות, פירות, ירקות ודגנים מלאים, לצד מזונות מותססים כמו מיסו, קימצ'י, נאטו, כרוב כבוש, יוגורט וקפיר, מזונות פרביוטקיים ומזונות המכילים שומני אומגה 3 כגון סלמון, טונה ומקרל.
בנוסף, מומלץ להפחית בצריכת סוכר ומזונות מעובדים מאוד ולהקפיד על שתיית מים, שכן שיפור הקשר ממוקד בחיזוק בריאות המעיים, תמיכה בחיידקי מעי מועילים והפחתת דלקות. עם זאת, למרות כל המערכת המרתקת הזו, חוקרים מפרידים בדרך כלל בין קבלת החלטות אינטואיטיבית לבין הקשר הביולוגי שבין המוח למעיים.
אמנם הבטן והמוח מתקשרים ומסוגלים להשפיע על רגשות וקוגניציה, אך קיימות מעט מאוד ראיות לכך שתחושות המגיעות ממערכת העיכול מספקות בסיס אמין לקבלת החלטות טובות יותר. חוקרים מציינים גם כי רגשות אינם נוצרים במערכת העיכול עצמה, אלא מתחילים במוח, וכי הולצר עצמו הסתייג מן המונח "תחושת בטן" כהפשטת-יתר. בסופו של דבר, עצם קיומה של תחושת בטן לגבי דבר מה אינו מעיד בהכרח על נכונותו, והסתמכות עליה עלולה להסתיים בתוצאות קשות.
