בניגוד לתפיסה הרווחת המציירת צבים כאיטיים, אדישים ונטולי הבעה, שורת מחקרים פורצי דרך שנערכו במעבדת "Cold-Blooded Cognition" באוניברסיטת לינקולן שבאנגליה חושפת כי הם יצורים אינטליגנטיים, רגישים ואפילו אופטימיים במיוחד. המעבדה, שהוקמה עוד בשנת 2007 בידי החוקרת אנה וילקינסון בעקבות הקשר האישי שלה עם הצבה הפרטית שלה, מוזס, שמה לה למטרה לנפץ את הסטיגמות ארוכות השנים סביב עולמם הקוגניטיבי והרגשי של הזוחלים, ולהוכיח כי הם מורכבים בהרבה ממה שהמדע ייחס להם בעבר.
במרכז המחקרים עומדים צבי היער אדומי הרגליים, זן שמקורו בדרום אמריקה ובאיים האנטילים הקטנים, הידוע בדפוסי השריון הייחודיים שלו ובכתמים הכתומים-אדומים שמעטרים את ראשו ורגליו.
החוקרים גילו כי הסיבה המרכזית לכך שניסויים קודמים ברחבי העולם כשלו בהפגנת יכולותיהם של הזוחלים אינה נעוצה במגבלה שכלית, אלא פשוט בטמפרטורת החדר: מאחר וצבים אינם מסוגלים לווסת את חום גופם בכוחות עצמם, סביבה קרה גורמת להם לקפאון ולחוסר פעילות. ברגע שטמפרטורת החדר נשמרת על רמה קבועה וחמימה של כ-28 מעלות צלזיוס, הצבים מפגינים חיוניות יוצאת דופן, מזהים את המטפלים שלהם ושועטים לעברם בזריזות מפתיעה.
סדרת ניסויים הוכיחה כי צבים אלה הם לומדים מהירים בעלי זיכרון מרחבי מרשים. בניסוי מבוך בעל שמונה זרועות, הצליחה הצבה מוזס לפתח אסטרטגיית ניווט מבוססת מפה מנטלית, ולעבור בכל אחת מהזרועות כדי לאסוף מזון מבלי לפספס אף נקודה ומבלי לחזור פעמיים על אותו המסלול.
יתרה מזאת, חרף היותם יצורים יחידאים בטבע, החוקרים גילו כי הצבים מסוגלים לבצע "למידה חברתית" – חיקוי ישיר של התנהגות צב אחר שגילה מזון המוסתר מאחורי מכשול. ניסיונות לבדוק אם צבים "נדבקים" בפיהוקים של חבריהם – מדד בסיסי לאמפתיה – העלו אמנם תוצאה שלילית, אך שורת המבחנים הבאה כבר הוכיחה מעבר לכל ספק כי מדובר ביצורים בעלי עולם רגשי מורכב.
גולת הכותרת נרשמה במחקר שהובילה טטיאנה הופורטנר, אשר ביקש לבחון האם צבים רואים את העולם בצורה אופטימית או פסימית. החוקרים הרגילו את הצבים לכך שקערה המוצבת בצד ימין של המתחם מכילה מזון מפתה, שאליו הם מיהרו להגיע, בעוד קערה בצד שמאל נותרת ריקה לחלוטין, ולכן גררה התעלמות או הגעה איטית.
בשלב המבחן המכריע, הוצבה הקערה בדיוק במרכז המתחם – נקודה חדשה ועמומה לחלוטין. הצבים הפגינו גישה אופטימית מובהקת: הם רצו בנחישות לעבר הקערה הלא מוכרת מתוך ציפייה למצוא בה פרס. במקביל, שפת הגוף שלהם – צוואר מתוח קדימה והיעדר תסמיני סטרס כמו נסיגה לתוך השריון – אישרה כי הם פעלו מתוך רוגע וסקרנות חיובית. ממצאים אלו פותחים צוהר חדש להבנת רווחתם של זוחלים, ומחייבים גישה מתחשבת ומעמיקה יותר בגידולם כחיות מחמד.
