כולם מכירים את קלאופטרה או נפרטיטי כמלכות המפורסמות של מצרים העתיקה, אבל מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "Prague Egyptological Studies" מגלה שהאישה הראשונה ששלטה במעצמה הזו חיה בעצם הרבה קודם – לפני כ-5,000 שנה. החוקרים השתמשו בתוכנות מחשב מיוחדות כדי לקרוא סימנים ישנים שנמחקו עם הזמן, והצליחו להוכיח שאישה בשם מרתנית החזיקה בכוח של שליט עליון לכל דבר, מה שהופך אותה ככל הנראה לאישה הריבונית הראשונה בהיסטוריה האנושית כולה.
במשך שנים רבות התווכחו חוקרי ההיסטוריה על מקומה של מרתנית. קברה המפואר נחפר בעבר וחשף מאות כדי יין ועשרות קברי משרתים – בדיוק כמו שנהגו לקבור מלכים גברים באותה תקופה. עם זאת, עדיין לא הייתה הוכחה חותכת לכך שהיא אכן נחשבה לשליטה רשמית, או שרק הייתה "אשתו של" או "אימו של" המלך.
הפריצה הגדולה הגיעה בזכות טכנולוגיה דיגיטלית. מדעניות מאוניברסיטאות בפראג ובבוקרשט לקחו צילומים של 13 פקקי טיט ישנים ששימשו לסגירת כדים, עיבדו אותם במחשב וחידדו את הצבעים. הסריקה גילתה עליהם בבירור את החותם המלכותי המצרי – סמל מיוחד שמסמן מלך בלבד – ובו שמה של מרתנית.
מהמחקר עולה כי מרתנית לא תפסה את השלטון רק לרגע קצר, אלא הייתה דמות מפתח פוליטית לאורך כ-30 שנה. היא החלה את דרכה לצד אביה המלך, ובהמשך, כאשר בנה היה צעיר מדי כדי למשול, ניהלה את מצרים בפועל. היא שלטה על אוצר המדינה וחילקה פקודות לפקידים הבכירים. בניגוד למלכים גברים ששלטו ומתו, מעמדה הייחודי אפשר לה להיכנס לתפקיד השליטה המרכזית כשהמדינה נזקקה לה, ולחזור לעמדת השפעה מאחורי הקלעים כשבנה בגבר. הכבוד כלפיה היה כה גדול, עד שגם שליטים שבאו אחריה המשיכו להזכיר את שמה בחותמות הרשמיים שלהם.
עד היום לימדו ספרי ההיסטוריה שהמלכה הראשונה ששלטה בעצמה במצרים הייתה סובקנפרר, שחיה לפני כ-4,000 שנה. התגלית הנוכחית לוקחת את תחילת ההנהגה הנשית יותר מאלף שנה אחורה בזמן, אל הימים שבהם מצרים רק החלה להתגבש כמדינה מאוחדת.
לפי המסורת המקראית והכרונולוגיה ההיסטורית, מדובר בתקופה שקדמה לימי אברהם אבינו, יציאת מצרים ומתן תורה בכ-800 עד 1,500 שנה. מבחינה ארכאולוגית, ארץ כנען הייתה שרויה אז בראשית תקופת הברונזה הקדומה – שלב של מהפכה עירונית שבו החלו לקום ערי המבצר הראשונות בארץ – כגון מגידו, יריחו וערד, והתקיימו קשרי מסחר ותרבות ענפים בין כנען לבין מצרים הפרעונית של אותה השושלת. רק מאות שנים מאוחר יותר, סביב האלף השני לפני הספירה, החל להופיע במרחב הגיאוגרפי הזה הניצוץ המונותאיסטי הראשון עם מסעו של אברהם אבינו לארץ כנען, שהוליד את תחילת דרכה של היהדות.
