אלרגיה למזון הפכה בשנים האחרונות לאחד החששות המרכזיים של הורים, במיוחד במשפחות שבהן קיימת נטייה לאסתמה, אקזמה או אלרגיות. מחקר אקראי גדול שפורסם בכתב העת הרפואי The New England Journal of Medicine בחן שאלה שמטרידה נשים רבות: האם אכילה מוגברת של ביצים ובוטנים בזמן ההיריון וההנקה יכולה להגן על התינוק מפני התפתחות אלרגיה למזונות האלה? התשובה שהתקבלה הייתה שלילית. בקרב תינוקות עם נטייה משפחתית מוגברת למחלות אלרגיות, צריכה גבוהה של ביצים ובוטנים על ידי האם לא הפחיתה באופן מובהק את הסיכון לאלרגיה לביצים או לבוטנים עד גיל שנה. מנגד, היא גם לא נמצאה כמגבירה את הסיכון.
יותר מ-2,100 נשים בארבעה מחוזות
במחקר השתתפו 2,137 נשים בהיריון ומניקות מארבעה מחוזות באוסטרליה. לכל התינוקות היו לפחות שני בני משפחה עם היסטוריה של מחלה אלרגית מאובחנת, ולכן הם נחשבו לבעלי סיכון מוגבר לפתח אלרגיה למזון. הנשים חולקו באקראי לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה הן התבקשו לצרוך לפחות שש ביצים ו-60 בוטנים בשבוע. בקבוצת הביקורת הוגבלה הצריכה לעד שלוש ביצים ו-30 בוטנים בשבוע. הנשים החלו בתפריט לפני השבוע ה-23 להיריון והמשיכו בו עד ארבעה חודשים לאחר הלידה, בתקופת ההנקה. התינוקות היו במעקב עד גיל שנה.
לא נמצאה ירידה באלרגיה לביצים או לבוטנים
החוקרים בדקו אם התינוקות פיתחו אלרגיה מתווכת לביצים או לבוטנים, תגובה של מערכת החיסון שעלולה להתבטא בפריחה, נפיחות, הקאות, קשיי נשימה ובמקרים חמורים גם באנפילקסיס. אבחון האלרגיה לא התבסס רק על דיווחי ההורים. תינוקות שנמצאה אצלם רגישות בבדיקת עור עברו, במידת האפשר, מבחן תגר מזון מבוקר תחת השגחה רפואית, הבדיקה המקובלת לאישור אלרגיה למזון. בתום המעקב לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור התינוקות שפיתחו אלרגיה לביצים או לבוטנים. גם במדדים משניים, ובהם רגישות אלרגית בבדיקות ואקזמה, לא נמצא יתרון ברור לצריכה המוגברת של המזונות על ידי האם.
המסר לנשים בהיריון: לא חובה – וגם אין צורך להימנע
הממצאים אינם אומרים שנשים בהיריון צריכות להוציא ביצים או בוטנים מהתפריט. למעשה, המחקר מציע מסר מרגיע: נשים שאינן אלרגיות למזונות האלה יכולות להמשיך לצרוך אותם כחלק מתזונה מגוונת ומאוזנת, אך אין ראיה שצריכה בכמויות גבוהות במיוחד תמנע אלרגיה אצל התינוק. במילים אחרות, אין צורך להפוך ביצים ובוטנים ל״טיפול מונע״ במהלך ההיריון וההנקה. במקביל, גם הימנעות גורפת ממזונות אלרגניים ללא סיבה רפואית אינה נחשבת דרך מוכחת למנוע אלרגיה אצל הילד. נשים הסובלות בעצמן מאלרגיה לביצים או לבוטנים אינן צריכות כמובן לצרוך אותם. כל שינוי משמעותי בתזונה בזמן ההיריון, במיוחד כשקיימת אלרגיה או מחלת רקע, צריך להיעשות בהתייעצות עם רופא או דיאטנית.
תזונת האם אינה זהה לחשיפה של התינוק
הנקודה החשובה ביותר היא שהמחקר בחן את התזונה של האם – ולא את השאלה מתי וכיצד לתת ביצים או בוטנים ישירות לתינוק. הנחיות עדכניות למניעת אלרגיה ממשיכות לתמוך בהצגת ביצה מבושלת היטב ובוטנים במרקם בטוח לתינוק בסמוך לתחילת אכילת המזונות המשלימים. לאחר שהמזון הוצג ולא הופיעה תגובה אלרגית, מומלץ להמשיך לשלבו בתפריט באופן קבוע. בישראל, משרד הבריאות ממליץ להתחיל מזונות משלימים כאשר התינוק מראה סימני מוכנות, לרוב סביב גיל חצי שנה. יש להגיש בוטנים רק בצורה שאינה מסכנת בחנק, למשל כחמאת בוטנים חלקה המדוללת בהתאם לגיל, ולעולם לא כבוטנים שלמים. כאשר התינוק סובל מאקזמה קשה, כבר הגיב למזון מסוים או נמצא בסיכון אלרגי גבוה, יש להתייעץ עם רופא ילדים או מומחה לאלרגיה לפני החשיפה.
מדוע בכל זאת ציפו החוקרים להשפעה?
מערכת החיסון של העובר והתינוק מתפתחת כבר בהיריון ובחודשים הראשונים לחיים. החוקרים ביקשו לבדוק אם חשיפה לחלבוני ביצה ובוטנים דרך האם, ובהמשך דרך חלב האם, עשויה לעודד את מערכת החיסון של התינוק לפתח סבילות למזונות האלה. אלא שבפועל, גם צריכה גבוהה יחסית מצד האם לא סיפקה הגנה מובהקת. ייתכן שכמות האלרגן שמגיעה לעובר או עוברת בחלב האם אינה מספיקה ליצירת סבילות, או שהחשיפה הישירה של התינוק למזון היא הגורם המשמעותי יותר.
מה המחקר לא הוכיח?
הניסוי התמקד בתינוקות בעלי רקע משפחתי אלרגי ובדק את מצבם עד גיל שנה. לכן לא ניתן להסיק ממנו בוודאות מה תהיה ההשפעה באוכלוסייה ללא נטייה משפחתית או אם ההבדלים עשויים להופיע בגילים מאוחרים יותר. המסקנה המרכזית היא מדויקת ומצומצמת: אכילה מוגברת של ביצים ובוטנים בזמן ההיריון וההנקה לא הפחיתה את שיעור האלרגיה למזונות האלה אצל תינוקות בסיכון משפחתי גבוה. נשים יכולות להמשיך לאכול אותם כחלק מתפריט מאוזן אם אין להן אלרגיה , אך אין צורך לצרוך כמויות חריגות בתקווה למנוע אלרגיה אצל התינוק.
