25 שנה לאחר קריסת מגדלי התאומים, אחת השאלות הבריאותיות הגדולות שנותרו ללא מענה עומדת סוף־סוף להיבדק באופן שיטתי: מה קרה לאורך השנים לילדים שנחשפו לענן האבק והחומרים הרעילים שהתפזרו ברחבי ניו יורק בעקבות מתקפות 11 בספטמבר 2001? המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן, ה-CDC, נערכים להקמת מרכז מחקר חדש שירכז מעקב ארוך טווח אחר מי שהיו ילדים, בני נוער וצעירים בזמן האסון, וכן אחרי מי שנחשפו עוד ברחם.
כ-25 אלף ילדים חיו או למדו בסמוך
כ-25 אלף ילדים התגוררו או למדו באזור מנהטן התחתית בעת קריסת המגדלים, ואלפים נוספים שהו באזורים סמוכים. חלקם היו תינוקות ופעוטות, ואחרים עדיין היו ברחם אימם. לאחר קריסת מרכז הסחר העולמי נוצר ענן עצום של אבק ופסולת שכלל בין היתר בטון מרוסק, סיבי זכוכית, אסבסט ומזהמים נוספים. למרות החשיפה, רק חלק קטן מהילדים נכללו לאורך השנים במחקרי המעקב הממשלתיים, שהתמקדו בעיקר בכוחות ההצלה ובמבוגרים.
שאלות רפואיות שנותרו פתוחות במשך עשרות שנים
כיום אותם ילדים כבר נמצאים בחלקם בשנות ה-30 וה-40 לחייהם , גיל שבו עשויות להתחיל להתגלות מחלות כרוניות. החוקרים מבקשים לבחון בין היתר האם חשיפה בגיל צעיר לחומרים הרעילים ולטראומה של האסון קשורה לאורך זמן למחלות נשימה, מחלות לב וכלי דם, הפרעות מטבוליות, בעיות בפוריות, השפעות על בריאות הנפש ואף סוגים מסוימים של סרטן. ה-CDC מדגיש כי יותר מ-1,500 פרסומים מדעיים כבר עסקו בהשלכות הבריאותיות של אסון התאומים, אך רק חלק קטן מהם התמקד באנשים שנחשפו בגיל צעיר.
מי צפוי להיכלל במעקב?
התוכנית מיועדת למי שהיו בני 21 ומטה בזמן החשיפה, או שנחשפו בעודם ברחם, ושהתגוררו במנהטן התחתית או בברוקלין בתקופה שלאחר המתקפה. לצדם צפויה להיבנות גם קבוצת השוואה של אנשים בני גיל דומה שלא נחשפו לאסון. לפי ה-CDC, המטרה היא ליצור קבוצת מחקר שתאפשר לראשונה לבצע מעקב מסודר ומתמשך אחר ההשלכות הבריאותיות והחינוכיות של החשיפה בגיל צעיר.
עד 50 מיליון דולר למחקר
בשלב זה עדיין לא ידוע כמה משתתפים יגויסו למחקר. לפי ה-CDC, התוכנית עשויה לקבל מימון כולל של עד 50 מיליון דולר, וההערכה היא שהפרויקט יחל ב-1 ביולי 2027. חשוב להדגיש כי המחקר עדיין לא החל ולכן אין ממנו בשלב זה ממצאים חדשים, ובוודאי שלא ניתן לקבוע כי החשיפה בילדות גרמה למחלות מסוימות. דווקא משום כך המחקר עשוי להיות משמעותי: הוא ינסה להשלים פער של עשרות שנים בהבנת ההשפעה של אירוע סביבתי וטראומטי חריג על ילדים, ידע שעשוי להיות רלוונטי גם להתמודדות עם אסונות, מלחמות וחשיפה לעשן, אבק וחומרים רעילים בעתיד.
