סרטן הערמונית הוא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב גברים בישראל, בעיקר בקרב בני 60 ומעלה. במקרים רבים הגידול מתפתח באיטיות ואינו גורם לתסמינים במשך שנים, אך לעיתים הוא עלול להיות אגרסיבי ולהתפשט לאיברים נוספים. כעת, נתונים חדשים מצביעים על מגמת עלייה במספר המאובחנים: לפי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף שנת 2026 צפויים להתגלות בישראל כ-3,725 חולים חדשים, כ-310 גברים מדי חודש, וכ-538 גברים צפויים למות מהמחלה. הנתונים מתפרסמים לרגל יום המודעות הבין-לאומי לסרטן הערמונית, המצוין מדי שנה ב-15 בספטמבר, ולקראת יוזמת "מובמבר", המוקדשת במהלך חודש נובמבר להעלאת המודעות לבריאות הגבר.
מהו סרטן הערמונית?
הערמונית היא בלוטה קטנה השייכת למערכת הרבייה הגברית וממוקמת מתחת לשלפוחית השתן. תפקידה הוא לייצר חלק מהנוזל המרכיב את נוזל הזרע. סרטן הערמונית מתפתח כאשר תאים בבלוטה מתחילים להתחלק ולהתרבות באופן בלתי מבוקר. במקרים רבים הגידול מתקדם באיטיות, ולעיתים אינו גורם לתסמינים או מחייב טיפול מיידי. במקרים אחרים המחלה עלולה להתפתח במהירות ולשלוח גרורות לאיברים נוספים. חשוב להדגיש כי קשיים במתן שתן או הגדלה של הערמונית אינם מעידים בהכרח על סרטן. הגדלה שפירה של הערמונית שכיחה בגילים מבוגרים וניתנת לטיפול.
הנתונים מצביעים על מגמת עלייה
לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשנים האחרונות נרשמה עלייה בהיארעות המחלה – כלומר, במספר המקרים החדשים המאובחנים מדי שנה. בקרב גברים יהודים נרשמה עלייה שנתית של 3.8% בין השנים 2015-2022. בקרב גברים ערבים נרשמה עלייה שנתית של 2.8% בין השנים 2016-2022. הנתונים לשנים המאוחרות יותר עדיין אינם סופיים, בשל הזמן הדרוש להשלמת רישום מקרי הסרטן. גם התחזיות ארוכות הטווח מצביעות על עלייה. הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי מעריכה כי בשנת 2050 יאובחנו בישראל כ-4,710 גברים עם סרטן הערמונית וכ-1,150 ימותו מהמחלה.מדובר בתחזית המבוססת בין היתר על השינויים הצפויים בגודל האוכלוסייה ובהרכב הגילים, ולא בספירה של חולים שכבר אובחנו.
רוב החולים מאובחנים בשלב מוקדם
על פי האגודה למלחמה בסרטן, כ-75% מהמקרים בישראל מאובחנים כאשר הגידול עדיין מוגבל לערמונית. בשלב זה סיכויי הטיפול גבוהים: הסיכוי לריפוי מוערך בכ-95%, ושיעור ההישרדות לחמש שנים מתקרב ל-100%. עם זאת, גילוי של גידול בערמונית אינו מוביל בהכרח לטיפול מיידי. כאשר מדובר במחלה בעלת סיכון נמוך, ניתן לעיתים להסתפק במעקב פעיל הכולל בדיקות תקופתיות, ולהתחיל טיפול רק אם מופיעים סימנים להתקדמות המחלה. ההחלטה מתקבלת בהתאם לגיל המטופל, מצבו הבריאותי, העדפותיו ומאפייני הגידול.
האם כל גבר צריך לעבור בדיקת PSA?
בדיקת PSA היא בדיקת דם המודדת את רמתו של חלבון המיוצר בערמונית. רמה גבוהה יכולה להופיע בעקבות סרטן, אך גם בשל הגדלה שפירה של הערמונית, דלקת או גורמים נוספים. הבדיקה עשויה לסייע בגילוי מוקדם, אך היא עלולה גם להוביל לבדיקות פולשניות ולאבחון של גידולים שלא היו מסכנים את חיי המטופל. משרד הבריאות אינו ממליץ כיום על בדיקת סקר גורפת לכלל הגברים. עם זאת, ארגוני בריאות שונים בעולם ממליצים לקבל החלטה אישית לאחר שיחה עם הרופא על יתרונות הבדיקה וחסרונותיה, בדרך כלל מגיל 50, ובגיל צעיר יותר בקרב גברים הנמצאים בסיכון מוגבר.
המחקר שמצא קשר לצריכת אלכוהול
מחקר רחב היקף מפינלנד בחן אם קיים קשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון לפתח סרטן הערמונית. החוקרים איחדו נתונים משישה מחקרי עוקבה, שנערכו בין השנים 1972-2015 וכללו 82,570 גברים. במהלך תקופת המעקב אובחנו 2,357 מקרים חדשים של המחלה. בהשוואה לגברים שלא שתו אלכוהול, הסיכון לסרטן הערמונית היה גבוה ב־18% בקרב מי שצרכו פחות מחמש מנות אלכוהול בשבוע; גבוה ב־20% בקרב מי שצרכו חמש עד פחות מ־14 מנות; וגבוה ב־32% בקרב מי שצרכו לפחות 14 מנות בשבוע. עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח כי צריכת האלכוהול גרמה למחלה. בין מגבלות המחקר: הסתמכות על דיווח עצמי, שינויים אפשריים בהרגלי השתייה והיעדר מידע על בדיקות PSA ועל היסטוריה משפחתית. המחקר פורסם ב־2026 בכתב העת המדעי European Journal of Cancer.
פעילות גופנית נקשרה לסיכון נמוך יותר
מטה-אנליזה שפורסמה בכתב העת Nature Communications כללה 95 מחקרים ויותר מ־11.2 מיליון משתתפים. החוקרים מצאו כי אנשים שביצעו פעילות גופנית ברמה גבוהה היו בסיכון נמוך בכ-6% לסרטן הערמונית ובכ-9% לסרטן אורולוגי מכל סוג, בהשוואה לאנשים שרמת הפעילות שלהם הייתה נמוכה. גם במקרה זה מדובר בקשר סטטיסטי ולא בהוכחה שפעילות גופנית היא שגרמה להפחתת הסיכון. המחקרים שנכללו בסקירה היו תצפיתיים, חלקם התבססו על דיווח עצמי ונמצאה שונות משמעותית ביניהם. עם זאת, הממצאים מצטרפים לידע הקיים על חשיבותה של פעילות גופנית סדירה לבריאות.
האם עגבניות יכולות לסייע?
מחקר שנערך בספרד כלל 2,970 גברים בני 55-80 שהתמודדו עם סוכרת מסוג 2 או עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת ליקופן – החומר המקנה לעגבניות ולאבטיח את צבעם האדום – לבין הסיכון לסרטן הערמונית. במהלך מעקב ממוצע של 5.8 שנים אובחנו 104 מקרים של המחלה. בקרב הגברים שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של ליקופן נמצא סיכון נמוך בכ-54% לאבחון סרטן הערמונית, בהשוואה לגברים שצרכו את הכמות הנמוכה ביותר. למרות הנתון הבולט, לא ניתן לקבוע כי צריכת ליקופן היא שהפחיתה את הסיכון. מדובר במחקר תצפיתי, מספר מקרי הסרטן היה קטן יחסית, הרגלי התזונה נמדדו באמצעות דיווח עצמי והמשתתפים אינם מייצגים בהכרח את כלל אוכלוסיית הגברים. המחקר פורסם ב־2025 בכתב העת BMC Medicine.
כיצד ניתן להפחית את הסיכון?
מומחי האגודה למלחמה בסרטן ממליצים לשמור על אורח חיים בריא: לעסוק בפעילות גופנית, לשמור על משקל גוף תקין ולאמץ תזונה ים-תיכונית הכוללת ירקות, פירות ומזונות עשירים בסיבים. עוד מומלץ להפחית בצריכת מזון מעובד ובשר אדום, להימנע לחלוטין מעישון ולהגביל את צריכת האלכוהול. ניתן לשלב בתפריט עגבניות ומזונות נוספים המכילים ליקופן, כחלק מתזונה מאוזנת – אך אין לראות בהם אמצעי מוכח למניעת סרטן. משה בר־חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מסר: "סרטן הערמונית הוא השכיח ביותר בקרב גברים, אך התחזית להמשך הגידול במספר החולים אינה גזירת גורל. לבחירות שלנו יש השפעה מכרעת על הגברת הסיכון לחלות, ולסגנון חיים בריא יש יכולת לתרום להפחתתו".
מי צריך לשקול ייעוץ גנטי?
מומלץ לפנות לקופת החולים ולברר את הצורך בייעוץ גנטי במקרים שבהם התגלתה מוטציה בגן BRCA בקרובי משפחה; כאשר קיימים במשפחה מספר מקרים של סרטן השד, השחלה, הערמונית או הלבלב; כאשר סרטן הערמונית אובחן בגיל צעיר; או בקרב גברים עם תסמונת לינץ'. היסטוריה משפחתית אינה מעידה בהכרח שהגבר יחלה, אך היא עשויה להשפיע על רמת הסיכון ועל ההמלצות למעקב ולבדיקות.
