במשך כמעט מאתיים שנה התמקדו החפירות הארכאולוגיות בעיר כלח (נמרוד), בירת האימפריה האשורית הקדומה, בעיקר בארמונות הפאר, במקדשים ובפסלי המלכים שניצבו על ראש הגבעה המבוצרת. חייהם של עשרות אלפי התושבים הפשוטים נותרו תעלומה היסטורית כמעט מוחלטת. כעת, פרויקט מחקרי חדש של אוניברסיטת אודינה באיטליה חושף לראשונה את מה שמסתתר מתחת לשדות החקלאיים בצפון עיראק: עיר תחתית רחבת ידיים המשתרעת על פני כ-3,400 דונם, שנותרה קבורה ומוגנת מתחת לאדמה במשך אלפי שנים.
🏛 Nimrud’s hidden city comes into view, revealing life beyond the Assyrian royal center (Archaeology Magazine) https://t.co/tYZ0ZG1j97 pic.twitter.com/nBzuNKwuzi
— The History Hub (@thehistoryhubs) September 4, 2026
השרידים שנחשפו כעת שוכבים מתחת לפני הקרקע במשך כ-2,700 שנה, מאז נפילתה הסופית של האימפריה האשורית בשנת 612 לפני הספירה. העיר התחתית של כלח מעולם לא נבנתה מחדש בהיקף נרחב, והשטח כולו הפך עם הדורות לשדות חקלאיים פתוחים.
בזכות העובדה שמחרשות החקלאים המקומיים חדרו לאורך הדורות לעומק של כ-20 סנטימטרים בלבד, הרחובות, המבנים ויסודות השכונות השתמרו בשלמות כמעט מוחלטת מתחת לשכבת האדמה המעובדת – והמתינו במשך קרוב לשלושה מילניומים עד שהטכנולוגיה המודרנית שלפה אותם מהעלטה.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי "Antiquity", החל בבחינת תצלומי אוויר ממטוסי ריגול אמריקניים מדגם U-2 ותמונות לוויין של תוכניות הריגול CORONA ו-HEXAGON משנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה.
תצלומים היסטוריים אלו שימרו תוואי קרקע שנעלמו מאז עקב עבודות חקלאות, והצביעו על מבנה עירוני מתוכנן ומוקף חומה באורך של כשמונה קילומטרים. כדי לאמת את הנתונים בשטח, הפעילו החוקרים רחפנים לצילום טופוגרפי ומכשור מגנטומטרי שמאפשר לזהות קירות ומבנים קבורים מבלי לחפור באדמה.
كشفت أعمال مشروع أثري تقوده جامعة أوديني الإيطالية عن معطيات جديدة حول المدينة السفلى في موقع نمرود (كالحو)، إحدى أبرز عواصم الإمبراطورية الآشورية في شمال العراق.
وبالاعتماد على الطائرات المسيّرة، وصور الأقمار الصناعية، والمسوح الطبوغرافية والمغناطيسية، تمكن الباحثون من تحديد… pic.twitter.com/V28a6ivuHw
— History of Mesopotamia (@GilgameshIQ) September 3, 2026
הסריקות המגנטיות זיהו מתחת לפני השטח רשת מתוכננת היטב של רחובות ישרים, שכונות מגורים צפופות, מבני ציבור ובתי מלאכה. השטח החקלאי שמעל העיר נחרש לאורך השנים לעומק של כ-20 סנטימטרים בלבד, דבר שהותיר את השכבות הארכאולוגיות העמוקות שלמות ושמורות היטב.
בסקר הקרקע שנערך אותרו שברי חרס רבים לצד לבנים אפויות עם כתובות ושברי מנסרות הנושאות את שמותיהם של המלכים האשוריים סנחריב ואשורבניפל – ממצא המעיד כי העיר שמרה על מעמדה וחשיבותה גם לאחר שחצר המלוכה עברה לנינוה.
After 180 years of palace-focused excavations, archaeologists finally map Nimrud's hidden Lower City#Nimrud #AssyrianEmpire #Iraq #Bethnahrinhttps://t.co/yA92SgFqpn pic.twitter.com/jZ1tswbmZE
— SyriacPress (@SyriacPress) September 3, 2026
הממצאים החדשים מעלים סימני שאלה גם סביב התפיסה המקובלת על מקורות המים של בירת הממלכה. בעוד שבעבר סברו החוקרים כי תעלת פטי-חגאלי שנבנתה בימי המלך אשורנצירפל השני הייתה עורק המים הראשי, הנתונים הטופוגרפיים מצביעים כעת על מערכת תעלות צפונית יותר שייתכן ששימשה כמקור המרכזי.
הבנת נתיבי המים צפויה להסביר כיצד חולקו שטחי החקלאות, הגנים ואזורי המגורים בעיר התחתית. בעונות המחקר הבאות מתכננים הארכאולוגים להרחיב את הסריקות ולבצע חפירות ממוקדות, שישפכו אור על חיי היום-יום של פשוטי העם באימפריה האשורית.
באותה תקופה שבה שימשה כלח (נמרוד) כבירת האימפריה, ניצבו ממלכות ישראל ויהודה תחת מסעות הכיבוש והאיום המתמיד של המלכים האשוריים. מנהיגי האימפריה, ובהם אשורנצירפל השני ויורשיו שלחמו והטילו מסים כבדים על האזור, התניעו את התהליך שהוביל בסופו של דבר לחורבן ממלכת ישראל ולגלות עשרת השבטים בידי אשור בשנת 722 לפני הספירה.
שמותיהם של מלכים המוזכרים בתגליות באתר, כמו סנחריב, נקשרים ישירות בטקסט המקראי למסע הכיבוש ביהודה ולמצור על ירושלים בימי המלך חזקיהו – מאורעות דרמטיים שעיצבו את התודעה הלאומית והדתית של העם היהודי לדורות.
