דלג לתוכן הראשי

רביעי , כ"ז אלול תשפ"ו

LIVE

צילום: קנבה
צילום: קנבה

באמצעות מטוסי ריגול: העיר האבודה של צוררי ממלכת ישראל נחשפת

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני כשעה

במשך כמעט מאתיים שנה התמקדו חוקרים בארמונות ובמקדשים של שליטי אשור, אך התעלמו מחיי העם הפשוט • כעת, שילוב של צילומי ריגול אמריקניים מתקופת המלחמה הקרה עם רחפנים וחיישנים מגנטיים מתקדמים חשף עיר תחתית ענקית הקבורה מתחת לאדמות חקלאיות בעיראק • הסריקות גילו רשת רחובות מסועפת, שכונות מגורים, בתי מלאכה ותעלומה חדשה סביב אספקת המים לעיר הבירה העתיקה

במשך כמעט מאתיים שנה התמקדו החפירות הארכאולוגיות בעיר כלח (נמרוד), בירת האימפריה האשורית הקדומה, בעיקר בארמונות הפאר, במקדשים ובפסלי המלכים שניצבו על ראש הגבעה המבוצרת. חייהם של עשרות אלפי התושבים הפשוטים נותרו תעלומה היסטורית כמעט מוחלטת. כעת, פרויקט מחקרי חדש של אוניברסיטת אודינה באיטליה חושף לראשונה את מה שמסתתר מתחת לשדות החקלאיים בצפון עיראק: עיר תחתית רחבת ידיים המשתרעת על פני כ-3,400 דונם, שנותרה קבורה ומוגנת מתחת לאדמה במשך אלפי שנים.

השרידים שנחשפו כעת שוכבים מתחת לפני הקרקע במשך כ-2,700 שנה, מאז נפילתה הסופית של האימפריה האשורית בשנת 612 לפני הספירה. העיר התחתית של כלח מעולם לא נבנתה מחדש בהיקף נרחב, והשטח כולו הפך עם הדורות לשדות חקלאיים פתוחים.

בזכות העובדה שמחרשות החקלאים המקומיים חדרו לאורך הדורות לעומק של כ-20 סנטימטרים בלבד, הרחובות, המבנים ויסודות השכונות השתמרו בשלמות כמעט מוחלטת מתחת לשכבת האדמה המעובדת – והמתינו במשך קרוב לשלושה מילניומים עד שהטכנולוגיה המודרנית שלפה אותם מהעלטה.

ארכיאולוגיה, אילוסטרציה | צילום: קנבה

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי "Antiquity", החל בבחינת תצלומי אוויר ממטוסי ריגול אמריקניים מדגם U-2 ותמונות לוויין של תוכניות הריגול CORONA ו-HEXAGON משנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה.

תצלומים היסטוריים אלו שימרו תוואי קרקע שנעלמו מאז עקב עבודות חקלאות, והצביעו על מבנה עירוני מתוכנן ומוקף חומה באורך של כשמונה קילומטרים. כדי לאמת את הנתונים בשטח, הפעילו החוקרים רחפנים לצילום טופוגרפי ומכשור מגנטומטרי שמאפשר לזהות קירות ומבנים קבורים מבלי לחפור באדמה.

הסריקות המגנטיות זיהו מתחת לפני השטח רשת מתוכננת היטב של רחובות ישרים, שכונות מגורים צפופות, מבני ציבור ובתי מלאכה. השטח החקלאי שמעל העיר נחרש לאורך השנים לעומק של כ-20 סנטימטרים בלבד, דבר שהותיר את השכבות הארכאולוגיות העמוקות שלמות ושמורות היטב.

בסקר הקרקע שנערך אותרו שברי חרס רבים לצד לבנים אפויות עם כתובות ושברי מנסרות הנושאות את שמותיהם של המלכים האשוריים סנחריב ואשורבניפל – ממצא המעיד כי העיר שמרה על מעמדה וחשיבותה גם לאחר שחצר המלוכה עברה לנינוה.

הממצאים החדשים מעלים סימני שאלה גם סביב התפיסה המקובלת על מקורות המים של בירת הממלכה. בעוד שבעבר סברו החוקרים כי תעלת פטי-חגאלי שנבנתה בימי המלך אשורנצירפל השני הייתה עורק המים הראשי, הנתונים הטופוגרפיים מצביעים כעת על מערכת תעלות צפונית יותר שייתכן ששימשה כמקור המרכזי.

הבנת נתיבי המים צפויה להסביר כיצד חולקו שטחי החקלאות, הגנים ואזורי המגורים בעיר התחתית. בעונות המחקר הבאות מתכננים הארכאולוגים להרחיב את הסריקות ולבצע חפירות ממוקדות, שישפכו אור על חיי היום-יום של פשוטי העם באימפריה האשורית.

ארכיאולוגיה, אילוסטרציה | צילום: קנבה

באותה תקופה שבה שימשה כלח (נמרוד) כבירת האימפריה, ניצבו ממלכות ישראל ויהודה תחת מסעות הכיבוש והאיום המתמיד של המלכים האשוריים. מנהיגי האימפריה, ובהם אשורנצירפל השני ויורשיו שלחמו והטילו מסים כבדים על האזור, התניעו את התהליך שהוביל בסופו של דבר לחורבן ממלכת ישראל ולגלות עשרת השבטים בידי אשור בשנת 722 לפני הספירה.

שמותיהם של מלכים המוזכרים בתגליות באתר, כמו סנחריב, נקשרים ישירות בטקסט המקראי למסע הכיבוש ביהודה ולמצור על ירושלים בימי המלך חזקיהו – מאורעות דרמטיים שעיצבו את התודעה הלאומית והדתית של העם היהודי לדורות.