ספרים עתיקים שנשמרו בספריות היסטוריות באירופה התגלו כמעין "קפסולות זמן" לא רק של מילים, אלא של ביולוגיה. מחקר בינלאומי חדש בדק את דפי הקלף של כתבי יד מפורסמים מימי הביניים – שיוצרו מעורות של כבשים, עיזים ובקר. החוקרים הצליחו לבודד מהעורות שרידים גנטיים של וירוס אבעבועות הצאן, מחלה קשה שפוגעת בעדרים, ובכך שחזרו לראשונה מסלול התפתחות של יותר מ-3,500 שנה של המגפה ההרסנית שהטרידה רועים וחקלאים עוד הרבה לפני העידן המודרני.
אבעבועות הצאן היא מחלה מידבקת מאוד שמתפשטת במהירות רבה ויכולה לפגוע בעדר שלם בתוך ימים. היא מסוכנת במיוחד לטלאים צעירים, גורמת לתמותה גבוהה ופוגעת קשות בייצור חלב, בשר וצמר. מאחר שבעבר הכינו דפי כתיבה מעורות של חיות משק, הדפים הללו שימרו למעשה את המצב הבריאותי שבו הייתה החיה ברגע שנשחטה לפני מאות שנים.
במחקר, שהובל על ידי מדענים מאירלנד בשיתוף עשרות מוסדות מחקר מובילים בעולם, ובהם אוניברסיטאות קיימברידג' והסורבון, נבדקו ספרים היסטוריים מפורסמים. בין היתר נסרקו "בשורות יורק" – ספר נוצרי מאויר בן 1,000 שנה, ומילון אנגלי קדום במיוחד מקיימברידג'. בכמה מקרים נמצאו שרידי הווירוס במספר עמודים בתוך אותו הספר, מה שמוכיח שדפי הספר נוצרו מחיות שהיו חולות בזמן אמת. להפתעת החוקרים, שרידי המחלה התגלו גם על גבי דפים שיוצרו מעורות של עגלים ועיזים, מה שמלמד על הדבקה אפשרית בין סוגי חיות שונים, או על ערבוב וזיהום שנוצר בסדנאות שבהן עיבדו את העורות.
כדי להבין עד כמה המגפה עתיקה, המדענים צירפו לבדיקה גם שיני כבשים בנות כ-3,700 שנה מתקופת הברונזה, שנמצאו באזורי מרעה קדומים. שיניים שומרות על דנ"א טוב יותר מעצמות רגילות, ובאמצעותן הוכיחו החוקרים כי הווירוס תקף עדרים כבר לפני קרוב ל-4,000 שנה. החוקרים מעריכים כי משפחת הנגיפים הזו החלה להתפצל במקביל לביות הראשוני של כבשים ולתקופה שבה בני אדם החלו להעביר עדרים ממרכז אסיה לתוך אירופה.
התגלית הזו חשובה במיוחד למדע כיום, משום שהיא עוזרת להבין כיצד מחלות מתפתחות לאורך הדורות. החוקרים גילו פרט מפתיע: בניגוד לאבעבועות שחורות בבני אדם, הווירוס הזה כמעט ולא עבר שינויים גנטיים במשך אלפי שנים, ומבנהו נותר יציב לחלוטין. המשמעות היא שהיכולת שלו לתקוף כבשים התעצבה כבר בעבר הרחוק מאוד – מידע שיכול לעזור למדענים לפתח דרכי התגוננות יעילות יותר.
לא מדובר רק בעניין היסטורי: בימים אלה ממש מתמודדים באירופה עם התפרצויות של המחלה, למשל ביוון, שבה נרשמים נזקים כלכליים כבדים לחקלאים המקומיים. המחקר, שמומן על ידי מועצת המחקר האירופית, מדגיש כי ספריות ישנות וארכיונים אינם רק אוצרות תרבות, אלא גם מאגר מדעי ענק שיכול ללמד אותנו רבות על בריאות המזון והחיות שליוו את האנושות מאז ועד היום.
