עיר ענק קדומה של בני המאיה נחשפה במקרה במדינת קמפצ'ה שבמקסיקו, לאחר שבמשך מאות שנים נותרה חבויה מתחת לעצים ולסבך היער. האתר, שזכה לשם "ולריאנה", ממוקם ממש בסמוך לכביש פעיל וסביב שטחים שחקלאים מקומיים מעבדים כבר עשרות שנים – אך למרות הקרבה לציוויליזציה, איש בעולם המדע או ברשויות המדינה לא ידע על קיומו. החשיפה התאפשרה בזכות ניתוח מחודש של נתונים שנאספו במקור בכלל למטרות של איכות הסביבה.
הפריצה המחקרית התבססה על טכנולוגיה בשם לידאר – מערכת המותקנת על מטוס ויורה קרני לייזר לעבר הקרקע, וכך מצליחה "לחדור" מבעד לעלוות העצים ולייצר מפה תלת-ממדית מפורטת של פני השטח. המידע נאסף במקור עוד בשנת 2013 במסגרת פרויקט למעקב אחר מצב היערות וכריתת עצים. כאשר מדענים עיבדו מחדש את אותם הנתונים בעזרת כלים ארכאולוגיים, צפו לפתע שרידים ברורים של בנייה אנושית מסיבית.
מתחת ליער נחשף מרכז עירוני רחב ממדים בעל שני מוקדים עיקריים של מבני ענק, המרוחקים כשני קילומטרים זה מזה ומחוברים באזור מגורים צפוף. במתחם המרכזי אותרו כיכרות ציבוריות סגורות המקושרות ביניהן ברחובות רחבים, פירמידות ששימשו כמקדשים, מגרש ששימש למשחק כדור מסורתי ומאגר מים שנוצר על ידי סכירת ערוץ נחל.
כמו כן זוהה מתחם מבנים מיוחד המכונה "E-Group", שלפי הידוע לחוקרים מעיד על עיר שנוסדה עוד לפני שנת 150 לספירה. מכלול המאפיינים מלמד כי ולריאנה תפקדה ככל הנראה כעיר בירה פוליטית בתקופת הזוהר הקלאסית של המאיה, והחוקרים משערים כי שטח היישוב ממשיך אף מעבר לגבולות המפה שנסרקה.
צפיפות המגורים שהתגלתה נחשבת ליוצאת דופן: בכלל האזורים שנבדקו במחקר אותרו 6,764 מבנים – ממוצע של כ-55 מבנים לקמ"ר, אולם בליבת העיר ולריאנה הגיעה הצפיפות לכ-426 מבנים לקילומטר רבוע – רמה גבוהה יותר מכל אתר מאיה מוכר שהושווה במחקר, מלבד העיר המפורסמת קלקמול. תדהמת החוקרים הייתה כפולה נוכח מיקומה הגלוי-לכאורה של העיר, כפי שסיכם אחד מהם: "הממשלה מעולם לא ידעה על זה, והקהילה המדעית מעולם לא שמעה על זה".
בני המאיה היו עובדי אלילים שניהלו פולחן דתי ומורכב לאלים רבים, ובהם אלי טבע, גשם, חקלאות וגרמי השמיים. הפירמידות והמקדשים עמדו בלב ההוויה העירונית ושימשו במה לטקסים, כך שחשיפת המבנים הטקסיים בוולריאנה מספקת עדות נוספת לעוצמת הפולחן האלילי שניהל את חיי התושבים.
לצד זאת, החוקרים מדגישים כי יש להיזהר מהסקת מסקנות מוחלטות: המיפוי האווירי עדיין לא אומת בחפירות רגליות בשטח, ובמפות לייזר ערימות אבנים טבעיות עלולות להיראות לעיתים כמו שרידי בתים, כך שמספר המבנים נותר ראשוני. יתרה מזאת, הטכנולוגיה אינה מסוגלת לקבוע אם כל המבנים היו מיושבים באותו הזמן בדיוק, ולכן טרם ניתן לקבוע כמה תושבים חיו בעיר.
ההערכה כי ולריאנה נוסדה לפני שנת 150 לספירה מציבה אותה בנקודת זמן מקבילה לאחת התקופות הסוערות והמכריעות בתולדות העם היהודי. באותם זמנים בדיוק – במהלך המאות הראשונה והשנייה לספירה – חרב בית המקדש השני בירושלים, וכמה עשורים לאחר מכן פרץ מרד בר כוכבא המדמם.
בעקבות אובדן המקדש והגליית התושבים, החיים היהודיים בארץ ישראל עברו מהפך יסודי: ממוקד של הקרבת קורבנות בבית המקדש, אל עולם של בתי מדרש, בתי כנסת ולימוד תורה בהובלת חכמי המשנה. תהליך זה הבשיל לקראת סוף המאה השנייה בעריכת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא, שגיבשה את התורה שבעל פה. כך, בעוד שביערות מרכז אמריקה הקימו בני המאיה ערי ענק סביב מקדשים אליליים לכוחות הטבע, בארץ ישראל עוצבה היהדות הרבנית שהגדירה מחדש את חיי העם היהודי לדורותיו.
