במהלך עבודות תשתית וסקר שגרתי שנועדו להכשיר את הקרקע לסלילת הכביש המהיר D35 בבוהמיה שבצ'כיה, ארכיאולוגים נתקלו באחת התגליות העשירות ביותר מתקופת הברזל שתועדו באזור. החפירות בשטח של כ-250 דונם חשפו יישוב שלם מתקופת לה טן מהמאה השנייה לפני הספירה, שממנו נאספו בחודשים האחרונים כ-22,000 שקיות עמוסות בממצאים נדירים, בין השאר מטבעות עתיקים.
החפירות, שנוהלו על ידי מוזיאון מזרח בוהמיה בעיר הרדץ קראלובה, חשפו לא רק שרידי מבנים ובתי מלאכה, אלא גם מתחם פולחן דתי ומטמון עצום של פריטים יקרי ערך שלא נבזזו מעולם.
בהודעה רשמית שפרסם המוזיאון נמסר: "היישוב היווה מרכז סחר וייצור על-אזורי שהיה מחובר לנתיבי מסחר ארוכי טווח, כפי שמעידים ממצאי הענבר, מטבעות הזהב והכסף, ועדויות לייצור קרמיקה יוקרתית".
באתר התגלו מטבעות קלטיים מזהב ומכסף לצד תבניות ההטבעה המקוריות ששימשו לייצורם, יסודות של מבני מגורים וריכוז חריג של פריטים בשכבת הקרקע העליונה. צוות המחקר ציין כי: "פוטנציאל המידע של פני השטח המקוריים של היישוב בשכבות הקרקע העליונה והתחתונה הוא לחלוטין מעבר לסטנדרט".
פרופ' תומאס מנגל מאוניברסיטת הרדץ קראלובה, ממובילי החפירה, תיאר את עושר התכשיטים שנמצאו: "התכשיטים כללו שברי סיכות רכיסה מברונזה ומברזל, שברי צמידים, רכיבי מתכת של חגורות, חרוזי זכוכית וצמידים".
למרות המחקר המקיף, זהותה המדויקת של הקבוצה הקלטית שחיה במקום נותרה בגדר תעלומה, שכן לא נמצאו כתובות המאשרות שיוך ספציפי לשבט הבויים (Boii) ששלט באזור. כפי שהסביר פרופ' מנגל: "בוהמיה אמנם מקושרת באופן מסורתי לבויים, אך המחקר שנעשה לאחרונה מראה כי אנו יכולים רק לומר שהבויים ישבו אי שם במרכז אירופה".
החפירות בשטח אמנם הסתיימו, אך המחקר סביב היישוב הקלטי עדיין רחוק מסיום. מאות מטבעות הזהב והכסף, אלפי שברי הענבר, כלי החרס ושאר הפריטים שנאספו באתר ממשיכים לעבור מיון, תיעוד וניתוח בידי צוות החוקרים. באוניברסיטת הראדץ קראלובה מסבירים כי היקף החומר יוצא הדופן מחייב עבודת מחקר ממושכת, שבאמצעותה מקווים הארכיאולוגים להבין טוב יותר כיצד פעל מרכז המסחר והייצור, מי הגיע אליו ומה היו קשריו עם אזורים מרוחקים באירופה.
סקרים ארכיאולוגיים מקדימים הם נוהל סטנדרטי ברחבי אירופה לפני תחילתם של פרויקטי תשתית לאומיים, שמטרתם לוודא שעבודות הפיתוח אינן פוגעות בעתיקות. במקרה הנוכחי, מה שהחל כבדיקת היתכנות שגרתית סביב נתיב הכביש המהיר D35 התפתח לאחת מחפירות ההצלה המשמעותיות ביותר בעשורים האחרונים.
ייחודו הדרמטי של היישוב טמון בעובדה שהוא היה חסר ביצורים או חומות לחלוטין – זאת בניגוד ליישובים המבוצרים שאפיינו את מרכז אירופה בתקופות מאוחרות יותר. עובדה זו מעידה כי מדובר היה בקהילה שביטחונה ושגשוגה נשענו על עוצמה מסחרית וקשרי גומלין ענפים, ולא על מערכי הגנה צבאיים.
היקף הקרמיקה העדינה, שרידי תעשיית המטבעות וכמויות הענבר הגדולות מחזקים את ההערכה כי המקום שימש צומת מפתח קריטי לאורך "דרך הענבר" – רשת נתיבי המסחר העתיקה שחיברה בין הים הבלטי לים התיכון. דרך נתיבים אלו נעו לא רק סחורות יוקרה, אלא גם רעיונות, טכנולוגיות ותרבות חוצת יבשות עוד הרבה לפני שהתקיימו גבולות מודרניים. הממצאים הועברו למשמורת מוזיאון מזרח בוהמיה, שם נפתחה תערוכה ראשונית לציבור הרחב לקראת הצגת אוסף הקבע המלא.
באותה תקופה שבה שגשג היישוב הקלטי באירופה, עולם היהדות בארץ ישראל חווה את אחת התקופות הסוערות והמכוננות בתולדותיו – תקופת מרד החשמונאים ועליית ממלכת יהודה העצמאית. תחת השלטון הסלאוקי-הלניסטי של המלך אנטיוכוס הרביעי, הוטלו על היישוב היהודי גזירות דת קשות שכללו איסור על קיום ברית מילה, שמירת שבת ולימוד תורה, לצד חילול בית המקדש בירושלים.
המצוקה הובילה לפריצת מרד בהנהגת מתתיהו הכהן ובניו בשנת 167 לפנה"ס, כאשר בהנהגת בנו יהודה המכבי, הצליחו הלוחמים היהודים להביס את הצבאות הסלאוקיים, לשחרר ולטהר את בית המקדש בשנת 164 לפנה"ס – אירוע שנקבע לדורות בחג החנוכה, ובהמשך להקים מחדש ישות מדינית יהודית ריבונית – ממלכת החשמונאים – שעיצבה את התרבות, האמונה והלאומיות היהודית במשך דורות.
