יותר משלושת אלפים שנה לאחר שנקברה במצרים העתיקה, מומיה של אישה ממעמד האצולה עדיין נראית כאילו היא צורחת מאימה, כשפיה קפוא פעור לרווחה מתחת לתכריכי הפשתן. חוקרים שבדקו אותה מחדש באמצעות אמצעי דימות רפואיים חושפים כעת כי לא מדובר בטעות של החונטים, אלא בתגובת שרירים נדירה שהתרחשה ברגע המוות המדויק.
THIS IS THE MUMMY OF AN EGYPTIAN PRIEST, IT LAYS IN THE HERMITAGE MUSEUM (SAINT PETERSBURG, RUSSIA). It is very famous in Saint Petersburg pic.twitter.com/gmzLkOwtgI
— ppestel (@mrachpaul1793) August 29, 2026
המומיה, שזכתה לכינוי "האישה הצועקת", התגלתה בשנת 1935 בעיר תבאי, כשהיא קבורה בסמוך לקברו של סנמוט, האדריכל המלכותי של המלכה חתשפסות בתקופת שושלת 18. לאורך עשרות שנים נטו להאמין כי הבעת הפנים המעוותת שלה נגרמה עקב חניטה מרושלת, אולם בדיקה מעמיקה של איכות הקבורה הפריכה לחלוטין את התיאוריה הזו.החוקרים גילו כי גופתה, התכריכים והפאה המפוארת שלראשה צופו בשרף עצי ערער ובלבונה יקרה שיובאה במיוחד מארץ פונט – חומרים יוקרתיים ונדירים ששימשו אך ורק לקבורת בני המעמד הגבוה.
הפאה שלה לא יוצרה משיער אדם רגיל, אלא מסיבי עצי תמר שנצבעו בחינה אדמדמה מיוחדת וצופו באבקת מינרלים וקוורץ. הנתונים הללו מוכיחים כי הגופה טופלה בכבוד ובהשקעה רבה, אם כי תעלומה אחת נותרה בעינה: איבריה הפנימיים מעולם לא הוצאו מגופה כדי להישמר בכדים ייעודיים כפי שהיה נהוג, ולא נמצא כל חתך המעיד על כוונה לעשות זאת.
במסגרת המחקר החדש, שנערך בהובלת פרופ' סהר סלים מאוניברסיטת קהיר וסמיה אל-מרע'ני ממשרד התיירות והעתיקות המצרי, נסרקה המומיה בבדיקות CT, קרני רנטגן ומיקרוסקופיה אלקטרונית ברזולוציה גבוהה. הסריקות העלו כי מדובר באישה בגובה של כ-1.50 מטרים, שמתה סביב גיל 48 וסבלה משחיקת שיניים ומפרקים.
מכיוון שידיה הונחו בצדי הגוף ולא שולבו על החזה – תנוחה שיועדה אך ורק לבני משפחת המלוכה – נקבע כי היא השתייכה לאליטה המקומית, אך לא נולדה לשושלת המלוכה.
הבדיקות הובילו למסקנה כי הבעת הפנים הקפואה נגרמה כתוצאה מתופעה נדירה המכונה "עווית גוויית". בניגוד לצפידת מוות רגילה שבה כל הגוף מתקשה בהדרגה לאחר שעות, עווית גוויית נועלת באופן מיידי שרירים ספציפיים בדיוק ברגע הפטירה, לרוב כתוצאה מכאב פיזי קיצוני או מבהלה עזה.
החוקרים הדגישו במאמרם בכתב העת "Frontiers in Medicine" כי האישה ככל הנראה מתה כשהיא צורחת מייסורים עזים. סיבת המוות המדויקת נותרה בגדר תעלומה, כאשר בין ההשערות שהועלו נמנים התקף לב קטלני, שבץ מוחי פתאומי, קרע במפרצת, או הכשת נחש ארסי.
התקופה שבה חיה ונקברה "האישה הצועקת" – ימי השושלת ה-18 של מצרים ומלכותה של המלכה חתשפסות, המאה ה-15 לפנה"ס, סביב השנים 1450–1500 לפנה"ס, – חופפת לפי המסורת המקראית והכרונולוגיה היהודית לשיא תקופת שעבוד מצרים והשנים שקדמו ליציאת מצרים, או לראשית יציאת מצרים ונדודי בני ישראל במדבר, בהתאם לחישוב שנת ב'תמ"ח לבריאה.
בעוד שבאותם ימים נהנתה האליטה המצרית בתבאי מעושר מופלג, מפאות יוקרתיות ומחומרי חניטה יקרים שיובאו מארץ פונט, עם ישראל, על פי התיאור המקראי בספר שמות, נאנק תחת עבודת פרך, בניית ערי המסכנות פיתום ורעמסס, וגזרות פרעה.
