דלג לתוכן הראשי
סרטן השד. קרדיט: שאטרסטוק
סרטן השד. קרדיט: שאטרסטוק

איך תזהי בזמן? הבדיקות החשובות לגילוי סרטן השד

יעל אנקר

יעל אנקר

אתמול 23:05

לקראת חודש המודעות לסרטן השד, האגודה למלחמה בסרטן מעריכה כי עד סוף 2026 יאובחנו בישראל כ-5,870 נשים וכ-1,100 ימותו מהמחלה • לצד הנתונים, מחקרים חדשים מצביעים על קשר אפשרי בין משמרות לילה לסיכון מוגבר, ובוחנים את הקשר לתרופות GLP-1 ולפעילות גופנית


סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל, אך גילוי מוקדם עשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. לקראת חודש המודעות הבין-לאומי לקידום המאבק במחלה, שיצוין באוקטובר, מפרסמת האגודה למלחמה בסרטן נתונים חדשים לצד המלצות לגילוי מוקדם ומחקרים עדכניים מהעולם. על פי הערכת האגודה, במהלך 2026 צפויות כ־113 נשים בישראל לקבל מדי שבוע אבחנה של סרטן השד. עד סוף השנה יאובחנו בישראל כ-5,870 נשים עם המחלה, וכ-1,100 צפויות למות ממנה. סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בקרב נשים מדי שנה, ועיקר התחלואה היא בקרב נשים מעל גיל 50.

אילוסטרציה | צילום: קנבה

"הגילוי המוקדם משנה את מהלך המחלה"

באגודה מדגישים כי אבחון מוקדם עשוי לשנות באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה ולאפשר במקרים רבים טיפול ממוקד ופחות מורכב. משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, אמר: "כאשר סרטן השד מאובחן בשלביו המוקדמים, סיכויי הריפוי מזנקים לכ-90% ויותר". לדבריו, התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם מיועדת לנשים מגיל 50 אחת לשנתיים, בעוד נשים מגיל 45 יכולות לפנות לרופא ולשקול ביצוע ממוגרפיה כבר מגיל זה.

משמרות לילה וסרטן השד: מה מצא המחקר?

אחד המחקרים החדשים בחן 42,379 נשים שעבדו במגזר הציבורי בפינלנד, בעיקר בתחומי הבריאות והרווחה, במשך מעקב ממוצע של כ-9.8 שנים. במהלך התקופה אובחנו 945 מקרי סרטן שד. בכלל אוכלוסיית המחקר לא נמצא קשר ברור בין עבודה במשמרות לסרטן השד. אולם בקרב נשים בנות 50 ומעלה, עבודה ברצף של יותר משלוש משמרות לילה נקשרה לסיכון גבוה בכ-64% למחלה. גם משמרות ערב נקשרו לסיכון גבוה בכ-28%. עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח כי העבודה בלילה עצמה גורמת לסרטן, והחוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים.

תרופות להרזיה וסרטן השד

מחקר נוסף בחן את הקשר בין תרופות ממשפחת GLP-1, המשמשות בין היתר לטיפול בהשמנה ובסוכרת, לבין הסיכון לאבחון סרטן השד. המחקר כלל 111,646 נשים בארצות הברית בגילי 45-80 עם עודף משקל או השמנה. לאחר התאמה לגורמי סיכון נוספים, השימוש בתרופות GLP-1 נקשר לסיכוי נמוך בכ-30% לאבחון סרטן השד. אבל גם כאן החוקרים מסייגים: לא ניתן לקבוע שהתרופות עצמן הפחיתו את הסיכון. ייתכן שהקשר קשור לירידה במשקל, לשיפור במדדים מטבוליים או לגורמים נוספים. באגודה מדגישים כי אין לראות בממצאים המלצה לנטילת התרופות לצורך מניעת סרטן.

פעילות גופנית: אף פעם לא מאוחר להתחיל

מחקר גדול נוסף שכלל 325,953 נשים בגילי 50-69 בחן את דפוסי הפעילות הגופנית לאורך החיים ואת הקשר לסיכון לסרטן השד. נשים ששמרו לאורך השנים על רמת פעילות גבוהה היו בסיכון נמוך בכ-8% למחלה, ואילו אצל נשים שדיווחו על שש שעות או יותר של פעילות גופנית בעצימות גבוהה בשבוע נמצא סיכון נמוך בכ-28% בהשוואה לנשים שלא ביצעו פעילות כזו. גם תחילת פעילות אחרי גיל 50 נקשרה לסיכון מופחת, ממצא שמחזק, לדברי החוקרים, את המסר כי אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל להתאמן. גם במקרה זה מדובר בקשר תצפיתי ולא בהוכחת סיבתיות.

בדיקת BRCA בחינם לנשים זכאיות

באגודה מזכירים כי לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי, מלא או חלקי, וכן לנשים ממוצא אתיופי, מומלץ לבצע בדיקת דם לנשאות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2. הבדיקה ניתנת ללא תשלום במסגרת סל הבריאות ואינה מחייבת סיפור משפחתי של סרטן השד. נשים הנושאות מוטציות בגנים אלה נמצאות בסיכון מוגבר לסרטן השד והשחלה, אך מעקב מתאים וצעדי מניעה עשויים להפחית משמעותית את הסיכון ולאפשר גילוי מוקדם. לפי נתוני הקונסורציום הישראלי, מעקב בהתאם להמלצות עשוי למנוע כ-280 מקרי סרטן שד ושחלות מדי שנה בישראל.

ממוגרפיה: אחת לשנתיים מגיל 50

המלצות האגודה הן לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים בגילי 50-74. נשים בגילי 45-49 יכולות להתייעץ עם הרופא לגבי התחלת הבדיקה מוקדם יותר, ואילו לנשים בסיכון מוגבר עשויות להינתן המלצות מעקב שונות, לרבות בדיקות תכופות יותר או MRI. לפי סקר שערכה האגודה, 71% מהנשים בישראל מעל גיל 50 דיווחו כי הן מבצעות ממוגרפיה באופן קבוע אחת לשנתיים. בקרב מי שאינן מקפידות על הבדיקה, החסם השכיח ביותר היה דחיינות, למרות הידיעה שהבדיקה חשובה.