עבור מיליוני אנשים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה, לילה רגיל עלול לכלול שוב ושוב חסימה של דרכי האוויר וירידה ברמות החמצן. אחד הטיפולים המרכזיים כיום הוא מכשיר CPAP, שמזרים אוויר בלחץ ושומר על נתיב האוויר פתוח, אך לא כל המטופלים מצליחים להסתגל למסכה.
כעת, תוצאות מחקר קליני מתקדם מצביעות על אפשרות טיפולית אחרת: כדור שנלקח פעם בלילה ומנסה לטפל באחד המנגנונים שעומדים מאחורי קריסת דרכי האוויר במהלך השינה. הטיפול הניסיוני, משלב שני חומרים פעילים: aroxybutynin ו-atomoxetine, במטרה להגביר את פעילות השרירים בדרכי האוויר העליונות בזמן השינה ולצמצם את נטייתן לקרוס.
ירידה של כ-44% במדד הפסקות הנשימה
במחקר שלב 3, השתתפו 646 מבוגרים עם דום נשימה חסימתי בדרגות חומרה שונות, שלא יכלו או לא רצו להשתמש ב-CPAP. המחקר נערך ב-69 מרכזים בארצות הברית ובקנדה ונמשך כחצי שנה. אחד המדדים המרכזיים שנבדקו היה מספר אירועי דום הנשימה והנשימה המופחתת המתרחשים בממוצע בכל שעת שינה. לאחר 26 שבועות, הטיפול הוביל לירידה מוערכת של 44.1% במדד AHI, לעומת ירידה של 17.6% בקבוצת הפלצבו. החוקרים מצאו גם שיפור במדדים הקשורים לירידות בחמצן במהלך השינה. החציון בקרב מקבלי התרופה ירד מכ- 19.8 אירועים בשעה בתחילת המחקר לכ-13.3 לאחר 26 שבועות – מעבר, בממוצע, מטווח המוגדר כבינוני לטווח קל יותר.
למה דום נשימה בשינה דורש טיפול?
בדום נשימה חסימתי, שרירי הגרון נרפים בזמן השינה ודרכי האוויר עלולות להצטמצם או להיחסם. כתוצאה מכך הנשימה נפסקת או נחלשת שוב ושוב במהלך הלילה. מעבר לנחירות ולעייפות במהלך היום, דום נשימה שאינו מטופל נקשר לסיכונים בריאותיים משמעותיים, ובהם יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם ושבץ. מכשיר CPAP נחשב טיפול יעיל במיוחד משום שהוא מונע את קריסת נתיב האוויר באמצעות לחץ חיובי רציף. אלא שהמסכה והצורך להשתמש במכשיר בכל לילה עלולים להקשות על ההתמדה אצל חלק מהמטופלים. כאן טמונה החשיבות האפשרית שבמקום לפתוח את דרכי האוויר באמצעות לחץ חיצוני, הטיפול מכוון למנגנון העצבי-שרירי המסייע לשמור עליהן פתוחות בזמן השינה.
עדיין לא זורקים את מסכת ה-CPAP
לצד התוצאות המעודדות, מוקדם להכריז על תחליף ל-CPAP. התרופה עדיין ניסיונית, ויש להביא בחשבון גם את תופעות הלוואי. במחקר דווחו בין היתר יובש בפה, נדודי שינה, בחילות וקושי במתן שתן.
