כשמדברים על טראומה, המחשבה הראשונה היא בדרך כלל על ההשפעה הנפשית חרדה, דיכאון, הפרעת דחק פוסט-טראומטית או קשיי שינה. אלא שמחקר חדש מצביע על כך שההשלכות עלולות להגיע גם ללב ולכלי הדם. במחקר שפורסם היום (רביעי) ב-Journal of the American Heart Association, חוקרים בחנו את הקשר בין הפרעות נפשיות שהתפתחו לאחר אירועים טראומטיים לבין הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים בהמשך החיים. הממצאים מצביעים על כך שאנשים שפיתחו מצבים נפשיים מסוימים לאחר טראומה נטו להיות בסיכון גבוה יותר בהמשך להתקף לב, שבץ, צורך בפרוצדורות לפתיחת כלי דם בלב או מוות ממחלות לב וכלי דם.
כמעט 220 אלף בני אדם נבדקו
החוקרים ניתחו נתונים ממאגרי הבריאות הלאומיים בדנמרק של 219,866 בני 18 ומעלה לאורך השנים 1995-2019. הם התמקדו באבחנות פסיכיאטריות שהופיעו במהלך שלוש השנים שלאחר חשיפה לאירוע טראומטי ובדקו כיצד הן קשורות לאירועים קרדיווסקולריים שהופיעו בהמשך. במהלך תקופת המחקר, 43,994 מהמשתתפים חוו התקף לב או שבץ שאינם קטלניים, עברו הליך שנועד להשיב את זרימת הדם ללב או מתו כתוצאה ממחלה קרדיווסקולרית. באמצעות כלים של למידת מכונה דירגו החוקרים את האבחנות הפסיכיאטריות שהיו הסמנים המשמעותיים ביותר לסיכון עתידי.
לא רק פוסט-טראומה
אחד הדברים המעניינים במחקר הוא שהקשר לא היה מוגבל ל-PTSD. החוקרים מצאו כי גם דיכאון והפרעות מצב רוח, חרדה, הפרעות הקשורות לשימוש בחומרים ומצבים פסיכיאטריים נוספים לאחר טראומה נקשרו לסיכון הקרדיווסקולרי. השימוש לרעה באלכוהול היה הסמן הפסיכיאטרי הבולט ביותר לאירועים חמורים בלב ובמוח בקרב גברים ונשים כאחד. אצל נשים, לעומת זאת, הפרעות מצב רוח כמו דיכאון בלטו יותר כמנבאות של סיכון קרדיווסקולרי עתידי. גם PTSD והפרעות חרדה הופיעו בין המצבים שנקשרו לתוצאות הללו. החוקרים מסבירים כי לאחר חוויה טראומטית יש מי שפונים לאלכוהול כאמצעי להתמודדות עם המצוקה. כאשר השימוש הופך ממושך ובעייתי, הוא עשוי להוסיף בעצמו גורמי סיכון לבריאות הלב.
איך הנפש יכולה להשפיע על הלב?
הקשר בין טראומה לבריאות הלב אינו חדש. מחקרים קודמים מצאו כי PTSD נקשר ליתר לחץ דם, מחלת לב כלילית ושבץ, וכי ההשפעה עשויה לעבור בכמה מסלולים במקביל. מצב מתמשך של דריכות ולחץ עשוי להשפיע על מערכת העצבים האוטונומית ועל הורמוני הסטרס, ובמקביל להיות קשור לתהליכים דלקתיים, לשינויים מטבוליים ולהפרעות בשינה. אל אלה עלולות להצטרף התנהגויות כמו עישון, צריכת אלכוהול או ירידה בפעילות הגופנית, שגם הן משפיעות על הסיכון למחלות לב וכלי דם. במצבים קיצוניים, סטרס רגשי חריף אף מוכר כטריגר אפשרי ל"תסמונת הלב השבור", או קרדיומיופתיה על שם טקוצובו – מצב שבו מופיעה באופן פתאומי ירידה בתפקוד חדר שמאל של הלב, שעלולה להיראות בתחילה כמו התקף לב.
בישראל המשמעות מקבלת משקל מיוחד
בישראל, שבה רבים נחשפו בשנים האחרונות לאירועים טראומטיים, אובדן, לחימה וחוסר ודאות ממושך, הממצאים מקבלים משמעות מיוחדת. הם מחזקים את ההבנה שטיפול בהשלכות של טראומה אינו נוגע רק לבריאות הנפש – ושהמעקב אחר מי שסובלים מתסמינים מתמשכים עשוי להיות רלוונטי גם לבריאות הגופנית. גם ארגון הבריאות העולמי מציין כי חלק מההשפעות הנלוות ל-PTSD ולמצוקה לאחר טראומה, ובהן מתח גופני ושימוש מזיק באלכוהול, הן בעצמן גורמי סיכון למחלות גופניות ובהן מחלות לב וכלי דם.
עדיין לא ניתן לקבוע שטראומה גורמת להתקף לב
לצד הממצאים, החוקרים מדגישים מגבלה חשובה: המחקר מצביע על קשר ואינו מוכיח שהמצבים הנפשיים שנוצרו לאחר הטראומה הם שגרמו ישירות למחלות הלב. המחקר התבסס על נתונים מדנמרק, ולכן לא בהכרח ניתן להשליך את התוצאות במלואן על אוכלוסיות במדינות אחרות. בנוסף, החוקרים לא בדקו מהם בדיוק המנגנונים הביולוגיים או ההתנהגותיים שמסבירים את הקשר. ובכל זאת, המסר שעולה ממנו ברור: אחרי אירוע טראומטי, ההתייחסות לבריאות הנפש ולבריאות הגוף לא בהכרח יכולה להישאר בשני מסלולים נפרדים. כפי שמסכמת החוקרת הראשית, פרופ' ג'ניפר סאמנר מאוניברסיטת UCLA, זיהוי וטיפול במצבים נפשיים שמתפתחים בעקבות טראומה עשויים להיות חשובים לא רק לרווחה הנפשית, אלא גם לבריאות הלב בטווח הארוך.
