מערכות החינוך יפתחו בקרוב לשנה חדשה עבור ילדי ישראל, אך דווקא כעת עולה תמונה מדאיגה במיוחד במערכת החינוך הישראלית. לפי מחקר חדש של ד"ר יעל מלצר ופרופ' דן בן-דוד ממוסד "שורש" למחקר כלכלי-חברתי, רמת המיומנות של המורים בישראל בכל תחומי הלימוד נמוכה משמעותית מזו של עמיתיהם ברוב מדינות ה-OECD.
המחקר מתבסס על סקר בינלאומי הבוחן מיומנויות יסוד של מבוגרים בשלושה תחומים קריטיים: אוריינות, יכולת מספרית (מתמטיקה בסיסית) ופתרון בעיות בסביבה טכנולוגית. הממצאים מראים כי בעוד שבמדינות המערב המורים מציגים רמת אינטליגנציה ומיומנות הדומה לשאר העובדים המשכילים במשק, בישראל קיים פער שלילי עמוק: המורים שלנו פחות מיומנים באופן מובהק משאר האקדמאים העובדים במקשורת אחרות.
כדי להבין את עומק הבעיה, צריך להסתכל על מה שהחוקרים מכנים "פרדוקס המדעים". בכל העולם, אנשים שלומדים מקצועות מדעיים וטכנולוגיים (STEM) הם בעלי המיומנויות הגבוהות ביותר, וזה נכון גם לגבי עובדי ההייטק והתעשייה בישראל. אולם, בתוך מערכת החינוך הישראלית המצב הפוך: המורים למדעים מציגים רמת מיומנות נמוכה אפילו יותר מהמורים למקצועות הרוח והחברה.
הסיבה לכך היא התחרות מול השוק הפרטי. מכיוון שהשוק החופשי יודע לתגמל ביד רחבה אנשים מוכשרים בעלי יכולות ריאליות, המערכת הציבורית "נחנקת" ונשארת עם כוח אדם פחות מיומן, שבוחר בהוראה רק כי לא הצליח להשתלב בתעשיית הידע המשגשגת. הבעיה נעוצה בשיטת התגמול והגיוס של משרד החינוך, שמעדיפה "תעודות על פני כישורים".
המחקר מסביר כי במגזר הציבורי השכר נקבע לפי ותק ותארים פורמליים, מה שיוצר תמריץ שלילי: מועמדים בעלי מיומנויות נמוכות מוציאים תואר בחינוך רק כדי לעמוד בתנאי הסף ולקבל תוספות שכר, בזמן שבשוק הפרטי הם היו נדחים בגלל חוסר יכולת ממשית. מצב זה בולט במיוחד בקרב הגברים במערכת. המחקר מצא פער עצום בין רמת המיומנות של גבר שבוחר להיות מורה לבין גבר שעובד בכל מקצוע אקדמי אחר.
בנוסף, הנתונים מצביעים על כך שהחוליות החלשות ביותר במערכת הן המורים בזרם החינוך הערבי והגננות בחינוך לגיל הרך, שמציגים את ציוני המיומנות הנמוכים ביותר. המשמעות של הממצאים הללו היא פגיעה ישירה בעתיד הכלכלי של מדינת ישראל. מורים עם מיומנויות נמוכות מתקשים להקנות לתלמידים את הכלים הנדרשים כדי להשתלב בכלכלה המודרנית, מה שיוצר הון אנושי חלש בטווח הרחוק.
החוקרים מדגישים כי לא מדובר רק בבעיית תקציב, אלא בבעיית מבנה: כדי להציל את המערכת, יש לשנות את סדר הפעולות. במקום שהמורים ילמדו "חינוך" כברירת מחדל, יש לחייב אותם להשלים תואר אקדמי מלא בתחום התוכן (כמו מתמטיקה, פיזיקה או היסטוריה) ורק לאחר מכן לעבור הכשרה קצרה להוראה. לצד זאת, יש לשנות את מודל השכר כך שישלם למורים לפי איכות ויכולת מוכחת, ולא רק לפי מספר השנים שהם נמצאים במערכת, כדי להחזיר את הכוחות החזקים והמיומנים אל כיתות הלימוד.
