תוצאות ארוכות טווח של טיפול באלרגיה לחלב, התאמת תרופות ביולוגיות לחולי אסתמה קשה וגישה ניסיונית לטיפול באלרגיה באמצעות תאי חיסון מהונדסים: אלה חלק מהנושאים שיציגו רופאים וחוקרים מישראל בקונגרס העולמי לאלרגיה בקיוטו שביפן בשבוע הבא (חמישי). לפי הודעת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, 30 ישראלים צפויים להרצות, להוביל מושבים מדעיים ולהציג פוסטרים מחקריים. הקונגרס מתקיים בשיתוף החברה היפנית לאלרגולוגיה והארגון האסייתי-פסיפי לאלרגיה, רפואת נשימה ואימונולוגיה בילדים.
ד״ר ורד שיכטר-קונפינו מהלל יפה, מזכירת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, מסרה: ״השתתפות זו משקפת את רוחב העשייה הישראלית בתחום: החל ממחקר בסיסי וגנטי, דרך מחקר קליני ואפידמיולוגי (מחקר בחולים ובאוכלוסיות), ועד לפיתוח גישות טיפול חדשניות הנמצאות בחזית הרפואה הבינלאומית״.
אסתמה קשה: התאמת הטיפול לחולה
פרופ׳ יובל טל מהדסה, יו״ר האיגוד, ינחה סימפוזיון שיעסוק בהתפתחות הטיפול הממוקד באסתמה קשה. ד״ר שיכטר-קונפינו תרצה על בחירת טיפולים ביולוגיים לחולים ועל השיקולים הקליניים בבחירת הטיפול. ההרצאות יעסקו בהתאמת תרופות ממוקדות למטופלים, נושא מרכזי בטיפול באסתמה קשה, שבה נדרשת בחירה בין אפשרויות טיפול בהתאם למאפייני המחלה.
אלרגיה לחלב ולאגוזים: מה קורה אחרי שנים?
מומחי המרכז הרפואי שמיר יציגו מחקרים על אימונותרפיה פומית: חשיפה הדרגתית ומבוקרת למזון המעורר אלרגיה, במטרה להפחית את הרגישות אליו. בין העבודות צפוי להיכלל מחקר על תוצאות טיפול באלרגיה לחלב פרה לאחר יותר מחמש שנים, וכן מחקר הבוחן גורמים הקשורים להצלחת הפחתת הרגישות לאגוזים. הטיפול המתואר נעשה במסגרת רפואית מבוקרת ואינו הנחיה לחשיפה עצמאית למזון שמעורר אלרגיה.
הנקה, תמ״ל ותגובות סביב הפה
ד״ר עידית לחובר-רוט מרמב״ם תציג מחקר המבוסס על נתוני ״עולם אמיתי״, הבוחן את הקשר בין הנקה, חשיפה מוקדמת לתרכובת מזון לתינוקות והסיכון לאלרגיה למזון. בחינת קשר בין גורמים אינה מוכיחה כשלעצמה שאחד מהם גורם לאלרגיה או מונע אותה. ד״ר אורי טוקר משערי צדק יציג את מחקר POLAR, הבוחן אם תגובה סביב הפה יכולה לשמש סמן לניבוי תוצאה של תגר מזון פומי , בדיקת אכילה מבוקרת שנועדה להעריך תגובה אלרגית למזון.
תאי חיסון מהונדסים: כיוון ניסיוני לטיפול באלרגיה
לפי הודעת האיגוד, טלי שטאובר מאוניברסיטת תל אביב תציג מחקר על תאי CAR-T המכוונים נגד IgE המצוי על מעטפת התא. מדובר בתאי חיסון מהונדסים שנועדו לזהות מטרה מסוימת: במקרה הזה, המטרה קשורה לנוגדן המעורב בתגובות אלרגיות. בפרסום קודם תיארה שטאובר תוצאות במודל עכברים של אלרגיה למזון, באמצעות תאים מהונדסים המכוונים נגד תאים המייצרים IgE. זהו כיוון מחקר ניסיוני, ואין להציגו בשלב זה כריפוי מוכח או כטיפול זמין לבני אדם.
שינוי גנטי והפרעות במערכת החיסון
ד״ר נופר מרכוס משניידר תציג, לפי האיגוד, מחקר העוסק במוטציה חדשה בגן TMX1. החוקרים מציעים כי היא עשויה להיות קשורה למחלות אוטואימוניות, לריבוי תאים של מערכת החיסון ולחסר חיסוני. העבודה תעסוק גם בפוטנציאל לתיקון ההפרעה באמצעות השתלת תאי גזע יוצרי דם. בהודעה לא נמסרו פרטים על מספר המטופלים או תוצאות הטיפול, ולכן אין בסיס לקביעה שמדובר בפתרון מוכח לכל מי שנושא שינוי בגן. עבודות ישראליות נוספות יעסקו באנגיואדמה תורשתית, המתבטאת בהתקפי נפיחות חוזרים, ובהשפעת אסטרוגן על המחלה. יוצגו גם מחקרים על טיפול מניעתי וטיפול בעת התקף, תגובות רגישות סביב ניתוחים ורגישות לתרופות.
נוכחות רחבה של תחום מומחיות קטן
ד״ר שיכטר-קונפינו הדגישה את היקף ההשתתפות ביחס למספר המומחים בארץ: ״היא בולטת במיוחד משום שבכל מדינת ישראל פועלים פחות מ-150 מומחים בלבד באלרגיה ואימונולוגיה קלינית״. המחקרים שיוצגו משקפים מגוון של שאלות רפואיות, מהתאמת טיפולים קיימים ועד בחינת גישות ניסיוניות. משמעותם עבור המטופלים תתברר מתוך הנתונים, איכות הראיות והמשך המחקר.
