זריקות ההרזיה הפכו בשנים האחרונות לאחד הטיפולים המבוקשים בעולם, אך לצד העלייה בביקוש מתרחב גם השוק המקוון שמאפשר לקבל מרשם במהירות. מחקר אמריקני שבחן עשרות אתרים מצא כי ברוב המקרים ניתן היה להשיג מרשם לתרופות המבוססות על סמגלוטייד או טירזפטייד, לעיתים עם מעורבות מצומצמת מאוד של איש צוות רפואי.
אילו תרופות נבדקו?
המחקר התמקד באתרים שהציעו סמגלוטייד וטירזפטייד, שני חומרים פעילים המשמשים בתרופות מוכרות ממשפחת GLP-1 והתרופות הקרובות לה. סמגלוטייד הוא החומר הפעיל ב־וויגובי, זריקה שבועית המאושרת בארה"ב לטיפול בהשמנה או בעודף משקל אצל מטופלים מתאימים. אותו חומר פעיל נמצא גם באוזמפיק, זריקה שמאושרת בעיקר לטיפול בסוכרת מסוג 2 ואינה התרופה שאושרה בארה"ב במיוחד לצורך ירידה במשקל.
טירזפטייד הוא החומר הפעיל בפבאונד, זריקה שבועית שאושרה בארה"ב לניהול משקל כרוני, וגם ב־מונג'רו, המשמשת לטיפול בסוכרת מסוג 2. טירזפטייד פועל על קולטני GIP ו-GLP-1. חלק מהאתרים שנבדקו הציעו את התרופות הממותגות, ואחרים מכרו גרסאות ברקיחה של סמגלוטייד או טירזפטייד, שאינן זהות בהכרח למוצרים המאושרים על ידי ה-FDA.
45 מתוך 49 אתרים הנפיקו מרשם
במחקר "לקוח סמוי", חוקר התחזה לגבר בן 27 שעמד בקריטריונים לקבלת הטיפול ופנה ל49 אתרים אמריקניים שהציעו סמגלוטייד או טירזפטייד. מתוך 49 האתרים שנבדקו 45 מתוכם הנפיקו מרשם, ו34 אתרים אף שלחו את התרופה. הזמן החציוני לקבלת המרשם היה יום אחד או פחות, ובשני מקרים של תכשירים ברקיחה האישור ניתן בתוך חמש דקות בלבד.
רק כמחצית שאלו על הפרעות אכילה
כל האתרים כללו שאלון רפואי, ורובם שאלו על מחלות רקע, תרופות ואלרגיות. אלא שבנושאים נוספים החשובים להתאמת הטיפול, הבדיקה הייתה מצומצמת יותר. רק 55.1% מהאתרים שאלו על היסטוריה של הפרעות אכילה, 53.1% שאלו על תזונה ופעילות גופנית ו־36.7% ביקשו מהמטופל לדווח על נתונים קליניים. רק 13 מתוך 49 האתרים דרשו שיחת וידאו, ושלושה בלבד דרשו שיחת טלפון. החוקרים הצביעו במיוחד על החשיבות של סינון להפרעות אכילה, בין היתר משום שתרופות המדכאות תיאבון עשויות שלא להתאים לכל מטופל ודורשות הערכה רפואית מתאימה.
מרשם גם בלי לעמוד בכל דרישות האתר
המחקר מצא גם פערים באימות המידע שמסרו המטופלים. בתשעה אתרים ניתן מרשם אף שהמטופל המדומה העלה רק צילום של פלג הגוף העליון, למרות שנדרש צילום גוף מלא או צילום על משקל. בנוסף, שלושה אנשי מקצוע רפואיים נתנו מרשמים לאותו מטופל מדומה ביותר מפלטפורמה אחת. במקרה אחר, אתר שסירב בתחילה לאשר את התרופה שינה את ההחלטה לאחר שהלקוח ביקש החזר כספי.
לא כל זריקה שמוצעת ברשת היא התרופה המקורית
אחד הממצאים החשובים במחקר הוא השימוש הנרחב בתכשירים ברקיחה. בניגוד לוויגובי או זפבאונד, המאושרות על ידי ה-FDA, תכשירים ברקיחה אינם עוברים את אותו הליך אישור מוקדם לבחינת בטיחות, יעילות ואיכות. המשמעות אינה שכל תכשיר ברקיחה הוא בהכרח לא בטוח, אך הוא אינו נחשב לגרסה גנרית מאושרת של התרופה המקורית. לכן חשוב שהמטופלים ידעו בדיוק איזה תכשיר הם מקבלים, מה מקורו ומי הגורם הרפואי שמלווה את הטיפול.
נגישות גבוהה – אבל לא תחליף לבדיקה רפואית
החוקרים לא קבעו שטיפול רפואי מרחוק הוא כשלעצמו בלתי בטוח, וגם לא בדקו את איכות המעקב שקיבלו המטופלים לאחר קבלת המרשם. עם זאת, הממצאים מעלים שאלות לגבי הקלות שבה ניתן להשיג תרופות עוצמתיות דרך האינטרנט, לעיתים ללא מפגש משמעותי עם איש צוות רפואי. תרופות כמו וויגובי וזפבאונד יכולות להיות טיפול יעיל ומשמעותי בהשמנה כאשר הן ניתנות למטופלים המתאימים, אך הן דורשות התאמה רפואית ומעקב. גם כשהמרשם מתקבל דרך אתר או אפליקציה, בדיקת מחלות רקע, תרופות נוספות, גורמי סיכון והמשך המעקב נשארים חלק מרכזי בשימוש בטוח בטיפול.
