כארבע שנים לאחר שקבר מסתורי בן כ-400 שנה התגלה ליד הכפר פיין שבצפון פולין, חוקרים מפרסמים מחקר שיטתי ראשון על הצעירה שנמצאה בתוכו וזכתה לכינוי "זוסיה". המראה בקבר היה חריג: מנעול הוצמד לבוהן רגלה ומגל הונח מעל צווארה, ככל הנראה כדי לערוף את ראשה אם תנסה לקום מן המתים. כעת, באמצעות בדיקות DNA וניתוחים נוספים, מנסים החוקרים לגלות מי הייתה הצעירה, מהיכן הגיעה ובעיקר – מדוע האנשים שקברו אותה חששו כל כך שתחזור.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הקבר של זוסיה התגלה בשנת 2022 בבית קברות לא מסומן ליד הכפר פיין שבצפון פולין. כבר מרגע החשיפה היה ברור שלא מדובר בקבורה רגילה. על צווארה של הצעירה הונח מגל, ולבוהן רגלה השמאלית חובר מנעול משולש. שני האמצעים נחשבים בעיני החוקרים לניסיון של בני התקופה לוודא שהמתה לא תוכל לצאת מקברה ולפגוע בחיים.
"זה היה חריג שהיו שני אמצעי זהירות, שתי דרכים להראות שצריך להשאיר את השלד הזה בקבר – ולכן הפחד שהגופה תחזור לחיים היה גדול יותר", הסביר הארכיאולוג דריוש פולינסקי, שהוביל את המחקר. הבדיקות העלו פרט מסקרן נוסף. המנעול חובר לבוהן הגדולה של הצעירה כבר בזמן שנקברה, אף שנמצא מאוחר יותר כשהוא פתוח. המגל, לעומת זאת, הונח על צווארה בשלב מאוחר יותר.
החוקרים מעריכים שהוא נוסף לפני שהגופה התפרקה לחלוטין. אילו הקבר היה נפתח לאחר שנותר בו רק שלד, הם היו מצפים למצוא עצמות ומפרקים שזזו ממקומם – אך זה לא קרה. מכאן הם מסיקים שרקמות עדיין החזיקו את העצמות במקומן בזמן שהמגל הונח שם. המיקום שלו לא היה מקרי: הוא הונח באופן שהיה עשוי לערוף את ראשה של זוסיה במקרה שתנסה, לפי אמונתם של בני התקופה, להתרומם מהקבר.
החוקרים גילו גם שחפץ שהכיל נחושת וזהב הוכנס לפיה או לאפה של זוסיה לאחר מותה. החפץ הותיר סימן ירקרק בחך שלה. בתחילה ניתן היה לחשוב שמדובר במטבע, אך החוקרים קבעו שהיחס בין הנחושת לזהב אינו מתאים לסגסוגות ששימשו במטבעות היסטוריים. לפי המחקר, ייתכן שגם הפעולה הזאת הייתה חלק מטקס שנועד להגן על החיים מפני מה שנתפס אז כאיום על-טבעי.
אחת השאלות שהעסיקו את החוקרים הייתה האם זוסיה הייתה זרה שהגיעה לאזור ולכן נתפסה כחריגה. בדיקות כימיות שנערכו לשיניה מצביעות על כך שהיא ככל הנראה גדלה באזור שבו נקברה. המזון והמים שצרכה בילדות הותירו בשיניה סימנים הדומים לאלה שנמצאו אצל אנשים אחרים בבית הקברות. עם זאת, החוקרים מדגישים שאותם מאפיינים יכולים להופיע גם בחלקים נוספים של מרכז אירופה, ולכן אי אפשר לקבוע זאת בוודאות מוחלטת.
בדיקת ה-DNA המיטוכונדריאלי שלה הצביעה על אפשרות לקרובות משפחה מצד האם שמוצאן קשור לאוכלוסיות סקנדינביות. אלא שהחוקרים לא הצליחו להפיק DNA גרעיני, שהיה יכול לספק תמונה מפורטת בהרבה על מוצאה.
דווקא פריטים זעירים שנמצאו ליד ראשה סיפקו רמז משמעותי על מעמדה. החוקרים מצאו שרידים של בד משי, שככל הנראה היה חלק מעיטור של כובע או כיסוי ראש. בבד שולבו חוטי מתכת מזהב וכסף טהורים. לדברי החוקרים, מדובר בסימן חזק לכך שהצעירה, שהייתה בת 17 עד 19 במותה, הגיעה ממשפחה אמידה. המחקר אף מציין כי בבגדי הקבורה של מלך פולין זיגמונט השלישי ואזה והמלכה קונסטנצה מהבסבורג, שנקברו בערך באותה תקופה, לא נמצא אפילו חוט אחד מזהב טהור. כלומר, העובדה שזוסיה נקברה באופן חריג אינה בהכרח מעידה שהייתה אדם חסר מעמד בשולי החברה.
אז למה פחדו ממנה? זו בדיוק השאלה שהחוקרים עדיין אינם מצליחים לפתור. בדיקות קודמות העלו אפשרות שזוסיה סבלה מהמנגיומה – גידול של כלי דם – באזור עצם החזה. מצב כזה עשוי היה לגרום לכאב ואף לנפיחות או לעיוות בחזה. אלא שהמחקר החדש לא מצא בעצמותיה סימנים לפציעה או למחלה שיכולים להסביר כיצד מתה. פולינסקי מעריך כי ייתכן שבני המקום האשימו אותה באסונות כמו מחלות או רעב. במאה ה-17 היו מקרים שבהם אירועים כאלה יוחסו לפעילות על־טבעית של מתים. המילה "ערפד" אמנם עדיין לא הייתה נפוצה באותה תקופה – היא נכנסה לשימוש רחב יותר במאה ה-18 – אך קברים מהסוג הזה קיבלו בהמשך את הכינוי "קברי ערפדים".
המסתורין מתרחב כשבוחנים את בית הקברות כולו. החפירות במקום החלו כבר ב-2005, ועד כה התגלו 101 קברים מהמאה ה-17. בית הקברות שימש ככל הנראה במשך כארבעה דורות. בעשרות מהקברים נמצאו צורות קבורה חריגות: ילד שנקבר כשפניו כלפי מטה, שלד שהונח בתנוחה המזכירה צליבה, אבנים שהוצבו סביב גולגולות כאילו נועדו למנוע מהמתים לנשוך או לזוז, וכן קברים נוספים שבהם נמצאו מגלים ומנעולים.
גם מיקומו של בית הקברות עורר שאלות. הוא נמצא הרחק מהכפר, על מדרון סמוך לצומת דרכים וללא כנסייה או קפלה בקרבתו. החוקרים מעלים אפשרות שהמקום שימש לקבורת אנשים שנדחו בידי החברה או כאלה שהמשיכו לעורר פחד גם לאחר מותם.
קבורה שנועדה למנוע מאדם מת "לחזור" לא הייתה ייחודית לזוסיה. ההיסטוריון והארכיאולוג ג'ון בלייר מאוניברסיטת אוקספורד הסביר כי אמצעים שנועדו לנטרל כביכול גופות מוכרים מתקופות ומקומות שונים בעולם, אם כי השימוש המסוים במגלים נראה אופייני לפולין בראשית העת החדשה.
גם ההיסטוריון מרטין ראדי הסביר כי בני המקום ככל הנראה האמינו שהצעירה עלולה לשוב מן המתים ולכן השתמשו בשתי שיטות – המנעול והמגל. במקומות אחרים במרכז אירופה נעשה שימוש באמצעים קיצוניים נוספים, בהם עריפת ראש, שריפת הגופה או נעיצת יתד.
המחקר עדיין לא פתר את שתי התעלומות הגדולות ביותר: ממה מתה זוסיה, ומה בדיוק גרם לאנשים שהכירו אותה לחשוש ממנה עד כדי כך שגם לאחר מותה ניסו לוודא שלא תוכל לצאת מקברה. החוקרים ממשיכים לבדוק דגימות DNA ומתכננים לחקור קברים נוספים באתר. הם מקווים שהממצאים הבאים יאפשרו להבין טוב יותר לא רק את סיפורה של הצעירה, אלא גם את הקהילה שחיה במקום לפני כ-400 שנה – ואת הפחד שהוביל אותה לנקוט צעדים כה קיצוניים נגד המתים
