דלג לתוכן הראשי
נערך באמצעות בינה מלאכותית
נערך באמצעות בינה מלאכותית

תגלית במעמקי הים: טבעת עתיקה חושפת את אחד משבעת פלאי העולם

אפרת ברינר
אפרת ברינר

טבעת חותם מברונזה, הנושאת חריטה בדמות המגדלור המפורסם באלכסנדריה, התגלתה בנמל השקוע של העיר המצרית • החוקרים מעריכים כי התכשיט העתיק שימש לחתימת מכתבים, לאיטום כדים או לאישור מסמכים • הממצא מספק הצצה נוספת למראהו של אחד משבעת פלאי העולם העתיק, שנהרס ברעידות אדמה לפני מאות שנים


חוקרים מהמועצה העליונה לעתיקות במצרים ומהמכון האירופי לארכיאולוגיה תת-ימית מצאו טבעת חותם עשויה ברונזה בנמל המזרחי של אלכסנדריה, כאשר על הטבעת חרוט איור של המגדלור השייך לעיר העתיקה, ושנמנה עם שבעת פלאי העולם העתיק וניצב בעבר בפתח הנמל.

ניגוד לתכשיטים נוצצים שנועדו ליופי בלבד, טבעת זו שימשה ככלי עבודה מעשי וחשוב עבור בעליה הקדומים. העיצוב המיוחד שעל חותמת הברונזה אפשר לטבול אותה בשעווה חמימה או בחומר רך אחר, וכך להשאיר חותם אישי ומזהה.

בימי קדם, אמצעים מעין אלו היו חיוניים ביותר לצורך אבטחת מכתבים סודיים, נעילה ואיטום של כלי קיבול ואחסון כמו אמפורות יין ושמן, וכן לאימות רשמי של תעודות וחוזים. הימצאותו של דימוי המגדלור על גבי חפץ אישי כל כך מעידה על עוצמתו התרבותית והסמלית של המבנה, שהפך לחלק בלתי נפרד מזהותם של תושבי העיר.

אלכסנדריה | צילום: שאטרסטוק

הארכיאולוג הישאם אל-לייתי מהמועצה העליונה לעתיקות במצרים ציין כי צורת המגדלור המעטרת את הטבעת מזכירה בצורה בולטת את האופן שבו תואר המבנה על גבי מטבעות שנוצרו במאה השנייה לספירה. השוואה זו מעניקה לצוותי המחקר כלי השוואתי רב-ערך, המאפשר לבחון את דיוק התיאורים החזותיים של המגדלור העצום שכבר מזמן אינו ניצב על תילו. עם זאת, החוקרים מבהירים כי הדמיון למטבעות מאותה מאה אינו מספיק כדי לקבוע באופן חד-משמעי את גילה הכרונולוגי המדויק של הטבעת עצמה.

אלכסנדריה | צילום: שאטרסטוק

המגדלור של אלכסנדריה נתפס כאחד הפרויקטים ההנדסיים השאפתניים והמרשימים ביותר שידעה העת העתיקה. על פי ההערכות המקובלות, הקמתו התבצעה בין השנים 284 ל-297 לפני הספירה. המבנה האדיר, שנישא לגובה מרשים של כ-122 מטרים ונבנה מלבני שיש לבנות, שימש כמגדלור פעיל שהכוון ספינות אל תוך אחד מנמלי המסחר והתרבות החשובים ביותר בעולם העתיק.

בזכות ממדיו החריגים ומיקומו האסטרטגי, הוא זכה למעמד של כבוד ונכלל ברשימת שבעת פלאי העולם העתיק, לצד אתרים מדהימים כמו הפירמידה הגדולה בגיזה. למרות עמידותו במשך מאות שנים ארוכות, סדרת רעידות אדמה אלימות והרסניות פקדו את האזור, כאשר אירועי הרס משמעותיים בשנים 1303 ו-1323 לספירה הביאו לקריסתו הסופית והמוחלטת.

אלכסנדריה | צילום: שאטרסטוק

אף על פי שההמגדלור עצמו חרב ונעלם מעל פני האדמה, שרידים פיזיים מרשימים ממנו עדיין מונחים בקרקעית הנמל של אלכסנדריה. גושי סלע ועמודי ענק המשוייכים למבנה המקורי התגלו במעמקים, ומומחים שקודחים ומתעדים את האזור עושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומידול דיגיטלי במטרה לשחזר את ממדיו ותצורתו המקורית.

טבעת הברונזה הקטנה שנמצאה לאחרונה מעשירה את מאגר הממצאים הימיים, ומאפשרת לחוקרים לגשר בין העדויות הארכיטקטוניות הגדולות לבין חייהם הפרטיים והתרבותיים של האנשים שחיו בצילו של אחד המבנים המפורסמים ביותר בהיסטוריה האנושית.

אלכסנדריה | צילום: שאטרסטוק

בתקופה שבה נוצרה הטבעת ונבנה המגדלור באלכסנדריה, סביב המאות ה-3 וה02 לפני הספירה, עבר העם היהודי תהפוכות היסטוריות ודתיות דרמטיות תחת שלטון האימפריות ההלניסטיות. בעקבות כיבושי אלכסנדר מוקדון והקמת אלכסנדריה במצרים, קמה בעיר קהילה יהודית גדולה ומשגשגת שהיוותה מרכז רוחני ותרבותי חשוב, שבו החלו היהודים להיחשף לשפה היוונית ולתרבות ההלניסטית לצד שמירת המצוות.

מבחינה מדינית, יהודה הייתה נתונה באותה עת תחת שלטון בית תלמי המצרי, ואופיינה באוטונומיה פנימית יחסית תחת הנהגת הכהן הגדול בירושלים, עד למעבר השלטון לידי האימפריה הסלאוקית במאה השנייה לפני הספירה – מעבר שהוביל לבסוף לגזירות השמד ולמרד החשמונאים.