עבודות ניקוי ושיקום נרחבות המתבצעות מתחת לאיה סופיה באיסטנבול חושפות מערכת תת-קרקעית מסועפת ונרחבת לאין שיעור מכפי שהיה מוכר עד כה למדע. על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת "Open Archaeology" בהובלת פרופ' חסן פיראט דיקר, פינוי של כ-300 טונות של אדמה והריסות ממעמקי האתר הביזנטי חשף שורה ארוכה של מעברים, תעלות ומבנים חבויים שלא תועדו מעולם. בעוד שחלק ניכר מהתשתיות שימשו לניהול ולהובלת מים באתרי העיר ההיסטורית, מוקד המשיכה המרכזי של החוקרים הוא מבנה אחד חריג ומסתורי שייעודו נותר תעלומה.
איה סופיה עצמה, שהוקמה בין השנים 532 ל-537 לספירה בתקופת שלטונו של הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון, מסתירה מתחתיה היסטוריה מורכבת ששורשיה נטועים בחלקם אף בשלבים מוקדמים יותר, עוד קודם להקמת המבנה המוכר כיום.
היקפה המלא של מערכת המנהרות החל להתברר רק כאשר צוותי עבודה ייעודיים – שפעילותם דורשת מומחיות הדומה לעבודה במכרות – ירדו מתחת לפני הקרקע. תנאי העבודה התאפיינו בחשכה כבדה, מרחבים צרים ואוורור לקוי במיוחד. במסגרת המבצע פונו מן החללים לא פחות מ-300 טונות של אדמה, בוץ והריסות שהצטברו במשך מאות שנים עקב קריסות קדומות. הסרת השכבות הללו פתחה פתחים נסתרים ושפכה אור חדש על הרשת הרב־שכבתית שמתחת לאטריום של המבנה.
באמצעות מיפוי תלת-ממדי מתקדם, תיעדו החוקרים את הממצאים וגילו כי מרבית החללים אכן נועדו לניקוז והעברת מים. באחד האזורים אף אותר חלל ובו שבע תעלות נפרדות זו לצד זו, עובדה המלמדת שהתשתית לא הוקמה בפעימה אחת אלא עברה שינויים, התאמות והתרחבות לאורך דורות רבים כדי לענות על צורכיהם של תושבי המקום וההתיישבות הצפופה ששכנה מעל הקרקע.
אולם מבין ששת המבנים המרכזיים שנבחנו, "מבנה 6" הוא זה שגנב את ההצגה והוגדר על ידי דיקר כ"חידתי" ביותר. בניגוד לתוואי הליניארי והפשוט יחסית של שאר המנהרות, מבנה זה מתאפיין בפריסה גיאומטרית לא סדירה, הסתעפויות רבות ומבנה הדומה למסגרת פתוחה.
הגישה אליו מתחילה דרך קשת סמוך למפגש בין מנהרות אחרות, המובילה למעבר מקומר ולקיר סמוי. ההפתעה הגדולה ביותר התגלתה באחד מחלקי המנהרה שבהם נחשפו שמונה גומחות מלבניות השקועות בקירות מתחת לקמרונות בנייה ייחודיים. בניגוד לשאר חלקי הרשת התת-קרקעית, באזור זה לא נמצאו כלל צינורות טרקוטה, מה ששולט לחלוטין את ההנחה שהמקום שימש להובלת מים – ומותיר פתוחה את השאלה המרכזית: לשם מה נועד החלל המסתורי?
למרות שעד כה נחשפו והוגדרו כ-9 קילומטרים של מנהרות, החוקרים מעריכים כי העבודה רחוקה מסיום. חלקים נרחבים מהמעברים עדיין חסומים לחלוטין, ופינוי עתידי עשוי לחשוף חללים נוספים.
איה סופיה, אשר שימשה לאורך ההיסטוריה כקתדרלה נוצרית בתקופה הביזנטית, הפכה למסגד לאחר כיבוש קונסטנטינופול ב-1453, הוסבה למוזיאון ב-1935 ושבה לשמש כמסגד ב-2020. בזמן שהמערכות הקדומות שמתחת לאיה סופיה הלכו ונבנו בתקופה הביזנטית, העולם היהודי עבר תקופה דרמטית במיוחד. במאות שקדמו להקמת המבנה הנוכחי בשנת 537 לספירה כבר חלפו מאות שנים מחורבן בית המקדש השני וממרד בר כוכבא, והמרכז היהודי בארץ ישראל התבסס בעיקר בגליל.
התלמוד הירושלמי כבר נערך, ובמקביל פרח בבבל עולם הישיבות והתגבש התלמוד הבבלי, שעריכתו התרחשה בקירוב במאות החמישית והשישית. בתקופתו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, שבנה את איה סופיה, חיו יהודים ברחבי האימפריה הביזנטית, ובהם גם בארץ ישראל, אך התמודדו עם הגבלות דתיות ומשפטיות שהוטלו עליהם בידי השלטון הנוצרי.
