מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "European Journal of Clinical Nutrition" מעלה אפשרות שלשעה שבה אנחנו מתחילים ומסיימים לאכול במהלך היום יש קשר לבריאות ולתוחלת החיים. החוקרים בחנו נתונים של יותר מ-31 אלף אמריקנים בני 40 ומעלה וגילו כי ככל שהארוחה הראשונה הייתה מאוחרת יותר, כך נמצא סיכון גבוה יותר למוות. עם זאת, הם מזהירים שלא למהר להסיק שאכילה בשעה מסוימת היא שגורמת לכך.
רוב ההמלצות בתחום התזונה עוסקות בשאלה מה כדאי לאכול: כמה ירקות, כמה חלבון, אילו שומנים וכמה סוכר. המחקר החדש בחן שאלה אחרת ופשוטה הרבה יותר: באיזו שעה אנחנו אוכלים? החוקרים ניתחו נתונים של 31,044 מבוגרים בארה"ב. כל משתתף דיווח מה אכל ושתה במהלך יממה ובאיזו שעה. לאחר מכן בדקו החוקרים מה קרה למשתתפים במהלך השנים הבאות.
לצורך המחקר, "הארוחה הראשונה" הייתה הפעם הראשונה שבה אדם צרך מזון או משקה עם קלוריות אחרי 4:00 לפנות בוקר. לכן לא בהכרח מדובר בארוחת בוקר מסודרת – גם משקה המכיל קלוריות יכול היה להיחשב. החוקרים עקבו אחר נתוני התמותה עד סוף 2019. במהלך תקופת מעקב חציונית של 8.6 שנים מתו 7,129 מהמשתתפים, בהם 2,259 ממחלות הקשורות ללב ולכלי הדם.
החוקרים השוו את המשתתפים לאנשים שאכלו לראשונה בין 7:00 ל-8:00 בבוקר. אצל מי שהתחילו לאכול בין 8:00 ל-10:00 נמצא סיכון גבוה ב-10% למוות מכל סיבה. כשהארוחה הראשונה הייתה בין 10:00 ל=12:00, הפער עלה ל-19%. התוצאה הבולטת ביותר נמצאה אצל אנשים שאכלו לראשונה רק אחרי 12:00 בצהריים: אצלם נמצא סיכון גבוה ב-29% למוות מכל סיבה.
כשבדקו החוקרים מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם, הפער היה גדול עוד יותר. מי שהתחילו לאכול אחרי הצהריים נמצאו בסיכון גבוה ב-46% לעומת מי שאכלו בין 7:00 ל-8:00. לפי החישוב שנעשה במחקר, בגיל 50 תוחלת החיים המשוערת של מי שהחלו לאכול אחרי הצהריים הייתה קצרה בממוצע ב-2.46 שנים.
ומה השעה הטובה ביותר להפסיק לאכול? כאן התמונה הייתה פחות פשוטה. החוקרים גילו שלא רק אכילה מאוחרת מאוד נקשרה לסיכון מוגבר. גם אנשים שסיימו לאכול בשעה מוקדמת יחסית הציגו תוצאות דומות. בהשוואה למי שאכלו בפעם האחרונה בין 19:00 ל-20:00, אצל אלה שסיימו לפני 19:00 נמצא סיכון גבוה ב-13% למוות מכל סיבה. אצל אנשים שאכלו לאחר חצות נמצא סיכון גבוה ב-27%.
לפי החישובים, הסיכון הנמוך ביותר נמצא בסביבות 20:00. אבל החוקרים מדגישים שהנתון הזה לא אומר שכולם צריכים לסיים את ארוחת הערב בדיוק בשעה הזאת. "זה לא אומר ש-19:00 עד 20:00 היא שעת ארוחת הערב הטובה ביותר עבור כולם", הסביר החוקר הבכיר ז'יליי שאן.
למה בכלל משנה מתי אנחנו אוכלים? אחת האפשרויות קשורה לשעון הביולוגי של הגוף. במילים פשוטות, הגוף שלנו פועל אחרת בשעות שונות של היממה. השעון הפנימי משפיע על השינה, ההורמונים ועל האופן שבו הגוף משתמש בסוכר ובשומן. גם האוכל שאנחנו צורכים מסמן לגוף באיזה שלב של היום אנחנו נמצאים.
לדברי שאן, אכילה ראשונה בשעה מאוחרת או צריכת מזון בשעות הלילה עלולות להיות קשורות לשיבוש השעון הפנימי ולפגיעה בדרך שבה הגוף מעבד סוכר ושומנים. מחקרים בבעלי חיים כבר מצאו קשר בין אכילה בשעות מסוימות לבין עלייה במשקל, הצטברות שומן בכבד ושיבושים בפעילות של איברים שונים. עם זאת, עדיין לא ברור אם אותם תהליכים מסבירים גם את התוצאות שנמצאו בבני אדם.
המחקר לא מוכיח שאכילה מאוחרת גורמת למוות מוקדם. ייתכן שהמצב הפוך: אנשים שסובלים מבעיות בריאותיות עשויים לשנות את שעות האכילה שלהם. גם עבודה במשמרות, שינה לא מסודרת ומצב כלכלי יכולים להשפיע במקביל על זמני הארוחות ועל הבריאות.
לדוגמה, החוקרים גילו שאנשים שסיימו לאכול מוקדם יחסית נטו להיות מבוגרים יותר ולסבול מיותר מחלות. לכן ייתכן שהם אכלו מוקדם בגלל מצבם הבריאותי – ולא שהארוחה המוקדמת היא שפגעה בבריאותם. "לכן יש להתייחס לאכילה מאוחרת כסימן אפשרי לסיכון, ואולי כהרגל שניתן לשנות, ולא כהוכחה לכך שהיא גורמת ישירות לתמותה", הסביר שאן.
החוקרים בדקו גם כמה שעות ביום המשתתפים אכלו – כלומר, כמה זמן עבר בין צריכת הקלוריות הראשונה לאחרונה. כשהביאו בחשבון גם את השעה שבה התחילה האכילה, הם לא מצאו קשר פשוט ועקבי בין מספר שעות האכילה לבין הסיכון למוות בכלל המשתתפים. כלומר: ייתכן שלא מספיק לספור כמה שעות צמים. גם השעה שבה מתחילים לאכול עשויה להיות חשובה.
אחת המגבלות המרכזיות היא שהמחקר הסתמך בעיקר על דיווח של המשתתפים לגבי מה שאכלו במהלך יום אחד. יום בודד לא בהכרח מייצג את ההרגלים שלהם במשך שנים. בנוסף, מדובר במחקר שבדק קשרים בין הרגלים לתוצאות בריאותיות, ולא בניסוי שבו החוקרים קבעו לאנשים מתי לאכול ובדקו מה קרה להם. לכן גם החוקרים עצמם מבקשים שלא להפוך את הממצאים לכלל חדש. "בהתבסס על הממצאים האלה בלבד, אנשים לא צריכים לבצע שינויים קיצוניים בזמני האכילה שלהם", אמר שאן.
