מדענים גילו איבר חיסוני חדש שמסתתר בתוך הגולגולת ועשוי למלא תפקיד משמעותי בהגנה על המוח. במחקר שפורסם ב-2026 בכתב העת המדעי Nature, חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס זיהו במח העצם של גולגולות עכברים מבנים חיסוניים שלא היו מוכרים עד כה. בניסויים התברר כי הם מסייעים למערכת החיסון להילחם בגידולי מוח סרטניים, וכי חיזוק פעילותם יכול לשפר את ההתמודדות עם המחלה.
למרות מאות שנים של מחקר רפואי, מדענים עדיין מגלים בגוף מבנים שלא היו מוכרים למדע. הפעם התגלית נמצאת במקום מפתיע במיוחד – בתוך הגולגולת, סמוך מאוד למוח. צוות חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס גילה במח העצם של גולגולות עכברים איבר חיסוני שפועל כמעין מרכז הגנה מקומי של המוח.
החוקרים גילו אזורים שבהם תאי מערכת החיסון מתאספים, מתרבים ומתכוננים להתמודד עם איומים. המיקום שלהם מאפשר להם להגיב לבעיות שמתרחשות במוח מבלי להסתמך רק על תאי חיסון שמגיעים מאזורים אחרים בגוף.
ג'ונתן קיפניס, חוקר מערכת החיסון והמוח באוניברסיטת וושינגטון והמחבר הבכיר של המחקר, הסביר: "המחקר הזה חושף שמח העצם של הגולגולת הוא הרבה יותר ממסגרת מבנית בלבד – הוא מכיל מרכזים שלא היו מוכרים בעבר לתגובות חיסוניות ייחודיות למוח". לדבריו, "חשיפת הסביבה החיסונית המקומית הזאת משנה את האופן שבו אנחנו רואים את הקשרים בין מערכת העצבים למערכת החיסון, ופותחת כיוונים חדשים ומלהיבים לטיפול בגידולי מוח ובמחלות נוירולוגיות אחרות".
כדי להבין את משמעות התגלית, אפשר לחשוב על האיבר החדש כעל תחנת אבטחה של מערכת החיסון שנמצאת סמוך למוח. בגוף קיימים אזורים שבהם תאי חיסון עוברים תהליך שמכין אותם למאבק באיום מסוים. תאי B, למשל, יכולים להתרבות ולהתאים את עצמם לזיהוי גורם מסוכן, ולאחר מכן להשתתף בתגובה נגדו. מבנים כאלה מוכרים בעיקר מבלוטות הלימפה. אלא שהחוקרים גילו מבנים דומים בתוך מח העצם של הגולגולת – דבר שלא נצפה קודם לכן במח עצם בריא.
"מעולם לא ראינו מבנים כאלה במח עצם בריא", אמר ג'אנג היון פארק, החוקר הראשי של המחקר. "זו תגלית מרגשת שמצביעה על כך שמוח מורכב זקוק למבנים חיסוניים מיוחדים משלו כדי להגן עליו". התגלית החדשה ממשיכה מחקרים קודמים של אותו צוות, שבהם נמצאו תעלות זעירות המחברות בין האזור שסביב המוח לבין מח העצם שבתוך הגולגולת.
במחקר הנוכחי ביקשו המדענים להבין מה עובר במסלולים האלה ולאן הוא מגיע. לשם כך הם השתמשו בחומרים זוהרים שאפשרו להם לעקוב אחר תנועת מולקולות שמקורן בתאי עצב. החוקרים ראו כיצד המולקולות עוברות לכיוון מח העצם בגולגולת ומגיעות אל אותם מרכזים חיסוניים. הממצא מצביע על אפשרות שהמוח ומערכת החיסון המקומית בגולגולת מסוגלים לתקשר זה עם זה. כך עשויה מערכת ההגנה לקבל מידע על מה שמתרחש במוח ולהגיב בהתאם.
לאחר שגילו את המבנים, החוקרים רצו להבין האם הם באמת משפיעים על יכולתו של הגוף להתמודד עם מחלות. לשם כך הם בחנו עכברים עם גליומה – גידול סרטני במוח. החוקרים השתמשו בחומר דמוי ג'ל שהונח מתחת לקרקפת. בחלק מהמקרים הג'ל הכיל חומרים שהחלישו את פעילות המרכזים החיסוניים בגולגולת, ובאחרים חומרים שנועדו לחזק אותה.
התוצאות הראו קשר ברור לפעילות הגידול. כאשר פעילותם של המבנים החיסוניים שובשה, הגידולים הפכו אגרסיביים יותר והעכברים שרדו פחות זמן. לעומת זאת, כאשר החוקרים השתמשו בשילוב של שלושה חלבונים שמעודדים פעילות חיסונית, התגובה נגד הסרטן התחזקה. העכברים הצליחו להתמודד טוב יותר עם הגידולים ומשך הישרדותם עלה באופן משמעותי. הממצאים מצביעים על כך שהאיבר החיסוני שנמצא בגולגולת אינו רק מבנה שנמצא במקרה ליד המוח – אלא עשוי לקחת חלק פעיל בהגנה עליו.
בשלב הזה חשוב לסייג את התגלית: האיבר החדש זוהה במחקר בעכברים, ועדיין לא הוכח שמבנה זהה קיים בבני אדם. עם זאת, החוקרים כבר מחזיקים ברמז לכך שהתשובה עשויה להיות חיובית. במח העצם של גולגולות אנושיות נמצאו בעבר תאי חיסון מסוג מסוים – תאי T פוליקולריים – הקשורים לפעילות של מרכזים חיסוניים מהסוג שהתגלה כעת בעכברים. לכן החוקרים מעריכים כי ייתכן שגם בגולגולת האנושית מסתתרת מערכת הגנה דומה. כעת יהיה צורך במחקרים נוספים כדי לאשר זאת ולהבין כיצד היא פועלת.
אם יתברר שהאיבר קיים ופועל באופן דומה גם אצל בני אדם, אחת האפשרויות המסקרנות ביותר היא להשתמש בו כדי לפתח דרך חדשה לטיפול בגידולי מוח. במקום לנסות להשפיע ישירות על רקמת המוח באמצעות הליך פולשני, ייתכן שבעתיד יהיה אפשר להגיע למרכזים החיסוניים דרך הגולגולת או מתחת לקרקפת, ולגרום להם להגביר את המתקפה של מערכת החיסון נגד הגידול.
בניסוי בעכברים, החוקרים כבר הראו שאפשר להשפיע על אותם מרכזים באמצעות ג'ל שהונח מתחת לקרקפת. עם זאת, מדובר בשלב מחקרי מוקדם, ואין עדיין טיפול כזה לבני אדם.
במשך שנים רווחה התפיסה שהמוח מבודד במידה רבה ממערכת החיסון שפועלת בשאר הגוף. לבידוד הזה יש חשיבות: תגובה חיסונית חזקה שמתאימה לאזורים אחרים בגוף עלולה לגרום נזק לרקמת המוח העדינה. אולם בשנים האחרונות התגלו יותר ויותר קשרים בין המוח לבין מערכת החיסון שסביבו. צוות החוקרים מאוניברסיטת וושינגטון כבר זיהה בעבר תעלות זעירות המחברות בין קרומי המוח למח העצם של הגולגולת. המחקר החדש מוסיף כעת חלק משמעותי לתמונה: בסופו של החיבור הזה נמצאים מרכזים שבהם מערכת החיסון יכולה להתארגן ולהגיב לאיומים על המוח.
קיפניס אמר כי "הממצא משנה באופן יסודי את ההבנה הנוכחית שלנו לגבי מערכת החיסון של מערכת העצבים". לדבריו, הידיעה שהמוח מסתמך על "כוחות תגובה ראשוניים" הנמצאים בגולגולת עשויה לשנות בעתיד את הדרך שבה חוקרים מפתחים טיפולים לא רק נגד גידולי מוח, אלא גם נגד מחלות שבהן למערכת החיסון יש תפקיד, ובהן אלצהיימר, פרקינסון, סכיזופרניה ולונג קוביד.
עם זאת, הדרך ליישום רפואי עדיין ארוכה. התגלית המרכזית הוכחה בשלב זה בעכברים, והשלב הבא יהיה לברר האם האיבר החיסוני החדש קיים ופועל בצורה דומה גם בגולגולת האנושית. אם הדבר יאושר, החוקרים מקווים שניתן יהיה בעתיד לנצל את מערכת ההגנה המקומית הזאת כדי לפתח טיפולים חדשים למחלות מוח – בלי צורך להגיע ישירות לרקמת המוח.
