אנחנו פותחים את הברז, ממלאים כוס ושותים בלי לחשוב פעמיים. אלא שמחקר חדש שפורסם מוקדם יותר השבוע ב-JAMA מעלה שאלה מטרידה לגבי חומרים מסוימים שנוצרים בתהליך חיטוי מי השתייה, והקשר האפשרי שלהם לסרטן הרחם.
החצבת חוזרת לבתי הספר: המחקר שמדליק נורה אדומה
המחקר עקב אחר 53,100 נשים בקליפורניה במשך יותר מ-19 שנה בממוצע. במהלך התקופה אובחנו כ-1,000 מקרים של סרטן הרחם, והחוקרים בדקו האם קיים קשר בין המחלה לבין חשיפה ממושכת למזהמים שונים במי השתייה הביתיים.
הפטרייה בצ'רנוביל עושה משהו שהמדענים עדיין לא יודעים להסביר
הממצא הבולט נגע לטריהלומתאנים, חומרים שנוצרים כתוצר לוואי בתהליך חיטוי המים. נשים שנחשפו במשך יותר מ-15 שנה לרמות גבוהות יותר של החומרים הללו נמצאו בסיכון גבוה יותר לסרטן הרחם, ובפרט לגידולים מסוג אנדומטריואידי.
גם קבוצה נוספת של תוצרי לוואי של חיטוי, המכונה חומצות הלואצטיות, נקשרה לסוגים אחרים של גידולים ברחם. לעומת זאת, חומרים אחרים שנבדקו במים, ובהם ניטראט, ארסן ואורניום, לא נמצאו קשורים לעלייה בסיכון.
הסוד נמצא במוח: המנגנון המפתיע שעשוי להגביר את הירידה במשקל
למה זה עשוי לקרות? מחקרים ניסויים קודמים הראו שחלק מתוצרי הלוואי הללו יכולים להיקשר לקולטנים לאסטרוגן ולהשפיע על המערכת ההורמונלית. החוקרים מעריכים שזה עשוי להיות אחד ההסברים לקשר שנמצא, אך מדגישים כי המנגנון עדיין אינו ברור.
ועדיין, אין כאן הוכחה שמי ברז גורמים לסרטן. מדובר במחקר תצפיתי שמצביע על קשר סטטיסטי, ולא על סיבה ותוצאה. החוקרים מציינים כי כעת נדרש לבדוק לעומק האם צמצום החשיפה לתוצרי הלוואי הללו יכול להפחית גם את הסיכון למחלה.
