נטפליקס הביאו סרט אנימה חדש למנויים שלהם ובכללם הקהל הישראלי. ששון ושמחה! מדובר בפנטזיה בהשראת מנגה של אוסמו טזוקה. כבר נשמע מסקרן! אך לאחר הצפייה מתאכזבים לגלות שמדובר בעוד סרט מתוך לא מעט סרטים וסדרות שבשירות ההזרמה ממהרים לרכוש אבל לא בהכרח עומד בציפיות.
גיבורת הסרט "הגיבורה עם הסרט" (חחחחח) היא נסיכה בשם ספיר שהממלכה שלה נהרסה מאיום מיסטי הידוע בשם "נרגול" שניזון מנשמות של בני אנוש. אחרי שאיבדה את ביתה היא מצליחה לרכוש עבודה במכרה אבנים יקרות (שיש להן גם כוח כלשהו) ואפילו להתחבר עם כמה מהעובדים האחרים. אך ה"נרגול" המסתורי חוזר ומאיים שוב על חייה וחיי האנשים החשובים לה. כשהיא נופלת לתוך מצבור של אותן אבני חן בעימות עם אותה מפלצת הרסנית היא פתאום מקבלת כוחות על ומאמצת פרסונה בשם "הנסיכה האבירה" ויוצאת לפטור את העולם מאיום ה"נרגול" אחת ולתמיד.

מוות, חיים ואנימה: סקרלט I ביקורת סרט
אז כאמור הסרט מאכזב למי שרגיל לסטנדרטים של יוצרים כמו מאקוטו שינקאי או מאמורו הוסודה (שסרטו האחרון "סקרלט" קיבל הפצה קולנועית בארץ ואף זמין בנטפליקס בימים אלו). הסרט לא גרוע. פשוט לא באמת שונה מהמון סרטים אחרים שנראה שנטפליקס רוכשים בכמויות בלי באמת לעשות בקרת איכות רצינית בתיעדוף של כמות על פני איכות.
הסרט עצמו כפי שנאמר נחמד, העלילה לא מציעה שום דבר מיוחד ואפשר להבין פחות או יותר איך הסיפור ייגמר ברגע שהוא מתחיל. כל האלמנטים של הפנטזיה בעולם גם הם מרגישים כמו שאריות מסדרות וסרטים אחרים. עוד חיסרון מורגש בסרט הוא שההתמודדות של הגיבורה והמסר של הסרט נעשה בצורה ישירה מדיי וחסרת עידון שמאכילה את הצופה בכפית ולא מעט פעמים תגרום לו לגלל עיניים.
האנימציה בסרט מאוד יפה עם סצנות לחימה מרהיבות ושימוש יפה בצבעים. אבל כעת כשסרטים מונפשים מרחבי העולם נהיים יותר זמינים לקהל בארצנו קשה לומר שעוד מדובר בהישג מרשים כל כך. בנוסף הסרט לא מאוד ארוך אבל כן יכול להרגיש לעיתים שהוא נמתח יותר מדי וקצת מושך זמן.

דינוזאורים, מסע בזמן ואן האת'וויי: זה סרט הקיץ שחיכינו לו?
מדובר בעוד סרט חביב ואפילו מהנה אבל דיי סתמי שאפשר לראות אבל לא יישאר בזיכרון הרבה זמן אחרי הצפייה. מי שמחפש אנימה יותר מוצלחת שמצדיקה את ההתלהבות סביב התוכן מארץ השמש העולה מוטב שישב ויראה אחד מהסרטים של סטודיו ג'יבלי שכולם זמינים בנטפליקס.
ציון: 2.9 מתוך 5
הגיבורה עם הסרט, יפן, 2026, במאי: יוקי איגראשי. 111 דקות.


