דלג לתוכן הראשי
משפחה רגילה מול איום לא רגיל I באדיבות טוליפ אנטרטיימנט
משפחה רגילה מול איום לא רגיל I באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

דינוזאורים, מסע בזמן ואן האת'וויי: זה סרט הקיץ שחיכינו לו?

יחזקאל שגיב
יחזקאל שגיב

אחרי שסרטי הקיץ הגדולים כבר עברו ברובם הגיע תורו של "סוף רחוב האלון" סרט הרפתקאות מד"ב קליל יחסית • במרכז הסרט ניצבת משפחה לא מתפקדת שנאלצת להתמודד עם דינוזאורים ענקיים כשביתם - יחד עם כל השכונה - משוגר אחורה בזמן • אם שבעתם מהאודיסאה וספיידרמן - כדאי לנסות


הקיץ כבר דיי לקראת סיום מבחינת היצע הסרטים. אחרי שעברנו את "ספיידרמן" של מארוול, "סופרגירל" של דיסי ואת "האודיסאה" יחד עם עוד רבים וטובים – כבר לא נשאר הרבה למי שחפץ לקפוץ לאולם הקולנוע הקרוב לביתו. דווקא עכשיו נוחת על המסך הגדול "סוף רחוב האלון", סרט מדע בדיוני, הרפתקאות עם מגע אימה מהבמאי דייויד רוברט מיטשל, בניסיון לספק עוד קצת בידור בחום של אוגוסט לאוהבי הסרטים.

סרט קליל לקיץ למי שכבר שבע מ"האודיסאה" I באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

במרכז הסרט ניצבת משפחה של שני הורים ושני ילדים. האם דניס (אן האת'וויי) והאב גרג (יואן מקגרגור) חווים משבר בזוגיות בעוד ילדיהם בריאן ואודרי מתמודדים עם קשיים חברתיים. ערב אחד, בהבזק אור חזק, כל השכונה שלהם מועברת בין רגע אחורה בזמן לתקופת היורה – המלאה בדינוזאורים מפלצתיים ומסוכנים. עכשיו על המשפחה להתגבר על הקשיים ולהתגבש כדי למצוא את הכוח לשרוד את קטסטרופת המסע בזמן אליה נקלעו.

בסיס הסיפור הוא אותה משפחה ועל כתפיה יקום וייפול הסרט. והם עושים עבודה מספיק טובה – אבל רק מספיק. ההתמודדות של המשפחה עם הנישואים של ההורים והאתגרים של הילדים מעוררים הזדהות, והדמויות כן מתחבבות על הצופה (לא מעט בזכות השחקנים שעושים עבודה טובה) אבל מעבר לזה אין הרבה חידוש. ככל שהסרט מתקדם הוא לרוב צפוי במקרה הטוב ותבניתי עד גיחוך במקרה הרע.

מדע בדיוני בסגנון שנות השמונים לאוהבי "דברים מוזרים" I באדיבות טוליפ אנטרטיימנט

עלילת הסרט מתרחשת בשנות השמונים תוך כדי ניסיון לקרוץ לסרטים האהובים של התקופה סטייל "דברים מוזרים" או "סופר 8" (שביים ג'יי ג'יי אברהם שגם משמש כמפיק בסרט הזה). ולאוהבי הסגנון זה באמת מוסיף קצת אווירה נחמדה שלא לדבר על כך שחוסר הטלפונים הניידים והאינטרנט בסרט עוזר לעשות את ההתרחשות בסרט למעט יותר אמינה. החיסרון אולי הכי גדול בסרט הוא ההתמודדות הסיפור עם הרעיון של מסע בזמן שנעשית בצורה שמרגישה חובבנית ועצלנית.

משהו שניתן לזקוף לזכות הסרט הוא העיצוב של הדינוזאורים שנראים שונה מעט מהעיצובים המוכרים מסרטים כמו "פארק היורה". לחלק מהלטאות הפרהיסטוריות יש אפילו נוצות וזה כן מוסיף קצת עניין. כשזה מגיע לסצנות המתח והאקשן סך הכל נעשית עבודה דיי טובה, אבל אין איזה משהו שחייבים לראות ושיעתיק את נשימת הצופים כמו בסרטי "משימה בלתי אפשרית".

בסיכומו של דבר מדובר בסרט נחמד שמצליח לשמור על עניין עד הסוף אבל לא שום דבר שחייבים לראות. מי שלא יצפה כנראה לא יפסיד יותר מדיי, ולאלו שכן יראו בקולנוע או בבית צפויה שעה וארבעים דיי נחמדות אבל לא כאלו שיישארו איתם להרבה זמן אחרי שהסרט הסתיים.

ציון: 3 מתוך 5

סוף רחוב האלון, ארה"ב, 2026, במאי: דייויד רוברט מיטשל. 99 דקות.