לצד תפקידם המוכר במערכת העיכול ובשמירה על הבריאות, מחקר חדש מאוניברסיטת פורטו בפורטוגל מגלה כי חיידקים בגוף האדם עשויים להשפיע גם על מנגנוני האישיות. החוקרים זיהו לראשונה קשר בין שכיחות של חיידקים מסוימים במערכת העיכול ובפה לבין נטייה לתכונות אישיות פסיכופתיות – גילוי שעשוי להרחיב את ההבנה המדעית לגבי המקור הביולוגי של הפרעות אישיות.
במסגרת המחקר נבדקו 200 משתתפים בריאים, שמילאו שאלונים למדידת תכונות אופי – ובהן אימפולסיביות, קור רוח, חוסר אכפתיות ומניפולטיביות – ומסרו דגימות רוק וצואה לבחינת אוכלוסיית החיידקים בגופם. בדיקות המעבדה הראו כי אצל משתתפים שהפגינו תכונות פסיכופתיות בולטות יותר, נרשמה נוכחות גבוהה של שלושה זני חיידקים ספציפיים במערכת העיכול.
החוקרים מסבירים כי זני החיידקים הללו מוכרים כבעלי פוטנציאל לעורר תהליכים דלקתיים בגוף, המיוחסים בין היתר לחרדה ולדיכאון, או ככאלה המשפיעים על מתווכים כימיים במוח האחראים על שליטה בדחפים ועל ויסות רגשי. מנגד, נמצא גם קשר הפוך: חיידק מסוים שנבדק בחלל הפה דווקא אצל משתתפים עם מדדים פסיכופתיים נמוכים במיוחד.
בשלב זה מדגישים החוקרים כי המחקר מצביע על קשר נסיבתי בלבד ואינו מוכיח שהחיידקים גורמים באופן ישיר להתנהגות פסיכופתית. עם זאת, התוצאות מעידות על קיומה של "חתימה ביולוגית" העשויה לסייע לצוותים רפואיים ומדעיים בזיהוי נטיות התנהגותיות בעתיד.
פסיכופתיה מוגדרת כמבנה אישיותי המתאפיין בחוסר אמפתיה, בקושי לחוש את הזולת, בנטייה לסכן אחרים ובאימפולסיביות. בעוד שבמשך השנים התמקד המחקר המדעי בעיקר במבנה המוח ובאזוריו השונים כדי להסביר תכונות אלו, המחקר הנוכחי מצטרף למגמה המצביעה על תמונה רחבה ומורכבת יותר.
בשנים האחרונות מתרחבות הראיות לקיומו של קשר עזבונאי וכימי ישיר בין החיידקים במערכת העיכול לבין מערכת העצבים המרכזית. חיידקים אלה מייצרים חומרים פעילים הזורמים במערכת הדם, וביכולתם להשפיע על מצבי רוח, על תהליכים רגשיים ועל דפוסי התנהגות.
