חברת האם של גוגל, 'אלפבית', ששוויה מוערך ב-4 טריליון דולר, ניצבת בפני דילמה אסטרטגית קשה. מצד אחד, חטיבת הענן של החברה מציגה נתונים מעולים עם צמיחה של 82% בהכנסות, ו-90% ממאה החברות הגדולות בארה"ב משתמשות בשירותי הבינה המלאכותית שלה. מצד שני, החברה חווה גל עזיבות משמעותי של מדעני המפתח שהובילו את פיתוח הטכנולוגיה, ובראשם המדען הראשי ג'ף דין שעוזב אחרי 27 שנים.
הקרב על כוח המחשוב והבירוקרטיה
העזיבה של דין, יחד עם מדענים בולטים נוספים כמו סנג'אי גהמוואט ואוריול ויניאלס שמקימים סטארט-אפ חדש, חושפת תסכול עמוק בקרב חוקרי החברה. מקורות בגוגל סיפרו לרשת CNBC האמריקאית כי חוקרים רבים חשים מתוסכלים מהקושי לקבל גישה לכוח המחשוב הדרוש להם לפיתוח מודלים מתקדמים. לפי אותו מקור בזמן שהחוקרים הפנימיים נאלצים להמתין למשאבים, גוגל מעדיפה למכור את שבבי ה-TPU הייחודיים שלה ללקוחות חיצוניים, בהם חברות מתחרות כמו אנתרופיק, כדי להגדיל את הכנסות חטיבת הענן.
לכך מתווספת הבירוקרטיה המכבידה של גוגל, הדורשת אישורים רבים כדי להעביר מחקרים לשלב המוצר. עבור מדענים המעדיפים עבודת מעבדה על פני דוחות כספיים, חברות צעירות וגמישות יותר כמו OpenAI או אנתרופיק הפכו לאטרקטיביות בהרבה. עזיבתו של דין מצטרפת לפרישתם של כל שמונת מחברי מאמר ה-AI המכונן של גוגל מ-2017, בהם נועם שזיר שעבר ל-OpenAI זמן קצר לאחר שגוגל שילמה כ-3 מיליארד דולר כדי להחזירו לחברה.
הדתי שגוגל החזירו ב-3 מיליארד דולר עוזב – ומצטרף ל-OpenAI
האם גוגל בכלל צריכה את המודל הטוב ביותר?
במקביל לעזיבות, חל שינוי מבני עמוק. דמיס חסאביס, מייסד DeepMind, עוזב את תפקיד המנכ"ל לטובת תפקיד יו"ר היחידה ומדען ראשי באלפבית, בעוד שקוראי קבוקצ'וגלו ינהל את הפיתוח השוטף של מודל ה-Gemini הבא. השינוי הזה משקף את הניסיון לקרב בין חטיבת המחקר לחטיבה העסקית של גוגל קלאוד, בניהולו של תומאס קוריאן, שרושמת הצלחה מסחרית גדולה ומניעה את עליית המניה ב-16% השנה.
השאלה הגדולה כעת היא האם גוגל צריכה להמשיך להשקיע מיליארדים בפיתוח המודלים החזקים ביותר, או להסתפק במודלים יעילים וזולים יותר. מומחים בשוק מעריכים כי עבור 90% מהשימושים העסקיים, המודלים הקיימים כבר "טובים מספיק". אולם עבור המדענים השואפים לפרוץ את גבולות הטכנולוגיה, הגישה הזו עלולה להאיץ את בריחת המוחות לחברות מתחרות.
