בסוף השנה שעברה, בדיקות מעבדה מקיפות שפורסמו על ידי ארגון הצרכנים "Consumer Reports" חשפו כי מותגי קינמון רבים ותערובות תבלינים המכילים את התבלין הפופולרי מציגים רמות חריגות של מתכת כבדה מסוג עופרת. החשיפה המטלטלת עוררה דאגה עמוקה בקרב צרכנים ומומחי בטיחות מזון בארצות הברית ומחוצה לה, והובילה לקריאות דחופות להסדרת תקנים מחמירים.

מתוך 36 מוצרי קינמון ותערובות תבלינים, כמו גאראם מסאלה וחמשת התבלינים, שנבדקו על ידי מומחי בטיחות המזון של הארגון, נמצא כי 12 מוצרים חרגו מהרף של חלק אחד למיליון – הסף המפעיל חובת ריקול במדינת ניו יורק, היחידה בארצות הברית שמגבילה מתכות כבדות בתבלינים.
ד"ר ג'יימס רוג'רס, מנהל מחקר בטיחות המזון בארגון, הזהיר כי: "אפילו כמויות קטנות של עופרת מהוות סיכון משום שככל שעובר הזמן, היא מצטברת בגוף ונשארת שם במשך שנים, מה שפוגע קשות בבריאות".

בין המוצרים שנמצאו בהם הרמות הגבוהות ביותר בלטו מותגים כמו Paras Cinnamon Powder ו-EGN Cinnamon Powder, אשר בעקבות פרסום התוצאות הודיעו כי יורידו את המוצרים מהמדפים. מנגד, הבדיקה הצביעה גם על מוצרים בטוחים יותר, כמו הקינמון האורגני של 365 Whole Foods Market ושל מותגים נוספים, שהציגו רמות נמוכות ביותר.
נוסף על כך, תגובות היצרניות היו חלקיות בלבד: מתוך תשע החברות הנוספות שמוצריהן נמצאו מעל לרף של 1 ppm, רק שתיים הגיבו לפניות הארגון וטענו כי בדקו את המוצרים בעצמם או הסתמכו על בדיקות ספקים. מנגד, חברות כמו McCormick ציינו כי הן מנטרות תנאים סביבתיים, Penzeys ציינה שהיא טוחנת את התבלינים בעצמה לאחר בדיקת חומרי הגלם, ו-Simply Organic ציינה שהיא מאמצת את תקני ניו יורק ומבצעת בדיקות פנימיות לכל משלוח.

מומחים הדגישו כי בניגוד לתפיסה הרווחת, אין להסתמך על תוויות "אורגני" או על ארץ המוצא של הקינמון, שכן תקני החקלאות האורגנית אינם כוללים בדיקות למתכות כבדות, ומדינות גידול שונות, כמו אינדונזיה, סרי לנקה ווייטנאם, הציגו פיזור רחב של רמות עופרת.
השורשים של משבר המתכות הכבדות בתבלינים נעוצים במורכבות הביולוגית והחקלאית של גידול הקינמון. התבלין מופק מהקליפה הפנימית של עצים ממשפחת ה-Cinnamomum, הזקוקים לכ-10 שנים לפחות כדי לצמוח טרם קטיפת הקליפה. בשל פרק הזמן הממושך הזה, העצים סופגים באופן טבעי עופרת ומלחי מתכת אחרים מהאדמה ומהמי תהום, תהליך שמועצם אם האדמה זוהמה בתוצרי לוואי תעשייתיים, ותהליך הייבוש של הקליפות מרכז את החומרים שבהן כך שאין דרך טכנולוגית להסיר את העופרת מרגע שנספגה.

הרקע למשבר נובע גם משורת אירועים חמורים לאחרונה: בסתיו הקודם, גל הרעלת עופרת בקרב יותר מ-500 ילדים בארצות הברית קושר ישירות לקינמון שהוסף לשלושה מותגים של מחית רסק תפוחים, מה שהוביל את ה-FDA לפרסם אזהרות לצרכנים להימנע משורת מוצרי קינמון טחון.
על אף האירועים, הרגולציה הפדרלית בארצות הברית נותרה מקוטעת וחסרת תקנים מחייבים לכמות העופרת המותרת בתבלינים, לעומת מדינת ניו יורק שהגדירה רף נוקשה של 1 ppm. מומחי מדיניות מזהירים כי ה-FDA סובל מתת-מימון כרוני שמונע ממנו לפעול באופן מונע, מה שמותיר את הציבור הרחב – ובמיוחד ילדים ונשים בהריון הנחשבים לפגיעים במיוחד לנזקי עופרת, כגון פגיעה עצבית, עיכובים התפתחותיים, פגיעה במערכת החיסון ויתר לחץ דם – חשוף לסיכון בריאותי שקט בצריכה יומיומית של תבלין נפוץ.
