מחקר חדש שופך אור על תופעה מדאיגה: חלקיקי פלסטיק מיקרוסקופיים מצליחים לחדור את "מחסום הדם-מוח" – מעין חומה טבעית שנועדה לשמור על המוח מפני חומרים רעבים ומזיקים.
2+כדי להבין איך הפלסטיק מצליח לעבור את ההגנה הזו, החוקרים השתמשו בסימולציות מחשב מתקדמות וארוכות-טווח שנמשכו למעלה מ-28 מיקרו-שניות. הם בחנו ארבעה סוגי פלסטיק נפוצים: פוליאתילן – משמש למשל בשקיות ניילון, פוליפרופילן המשמש בקופסאות אוכל, פוליסטירן המשמש בקלקר וכלים חד-פעמיים, ופוליאתילן טרפתלאט המשמש בבקבוקי שתייה.
התוצאות הראו ששלושה מהחומרים נמשכים באופן טבעי אל מחסום המוח בגלל המבנה הכימי שלהם, בעוד שחומר פוליאתילן טרפתלאט נמצא כפחות מותאם לכך מבחינה אנרגטית. המחקר פירט את תהליך החדירה המפחיד: הפלסטיקים האלו מגיעים אל המוח כגושים זעירים, מתמוססים לחלוטין בתוך שכבת ההגנה, ויוצאים בצד השני כשרשראות חומר מפורקות ומפוזרות.
2+החוקרים ציינו כי סוגי הפלסטיק ה"גמישים" יותר מצטיינים במיוחד בתהליך ההתמוססות והפיזור הזה. בנוסף, נמצא שהמבנה של פלסטיק הפוליאתילן מכתיב זויות חדירה ייחודיות, ואילו כניסת פלסטיק הפוליאתילן טרפתלאט גורמת לעלייה בכמות המים שחודרת לתוך מעטפת ההגנה.
מעבר להבנת הסכנה, הממצאים החדשים פותחים תקווה חדשה: היכרות מדויקת עם הדרך שבה הפלסטיק מצליח לחדור למווח עשויה לסייע בעתיד בפיתוח תרופות או חומרים שיבלמו את התופעה ויגנו עלינו מפניה.
