מחקר חדש שפורסם בכתב העת "npj Aging" מראה כי חיים נצחיים עשויים להיות בלתי אפשריים מבחינה מדעית, גם אם יימצא פתרון מושלם לכל תהליכי ההזדקנות, כאשר הסיבה לכך היא שמוטציות גנטיות אקראיות ממשיכות להצטבר בתאים עד שהגוף חדל מלתפקד.

צוות החוקרים ממכון סקולקובו למדע וטכנולוגיה ברוסיה ערך סימולציות מתמטיות שבחנו את השפעתן של מוטציות סומטיות על איברי הגוף. התוצאות הראו כי תוחלת החיים החציונית בתרחיש שבו נמנעות כל המחלות תעמוד על 146 עד 194 שנים – פי שניים בערך מתוחלת החיים הנוכחית. החוקרים גילו כי תאים באיברים שאינם מתחדשים בקלות, כמו הלב והמוח, ממשיכים לצבור מוטציות רבות ומהווים את הגורם המגביל ביותר על אורך החיים.
החוקרים מדגישים כי המודל אינו נועד לחזות את אורך חיי האדם בעתיד אלא להוות כלי להערכת השפעתם של תהליכים ביולוגיים שונים על ההזדקנות. לדעת החוקרים, המסגרת שפיתחו מהווה "צעד ראשון קריטי לקראת פירוק ההזדקנות לרכיבים מכניסטיים ניתנים לחישוב".

לדברי החוקרים, שילוב גורמי הזדקנות נוספים בהמשך עשוי לסלול את הדרך לתיאוריה כוללת של ההזדקנות, שתדרוש שיתוף פעולה בין קבוצות מחקר מרובות. למרות שמוטציות לבדן אינן מסבירות את כל מנגנוני הזקנה, ההבנה הזו מקדמת את המדע לעבר מטרה זו ועשויה לסייע בעתיד באריכות ימים בריאה.
