תופעה היסטורית וחריגה בחופי אירלנד: באפריל 2026 נפלט אל החוף המעונן של קאונטי סלייגו כריש גרינלנדי מת באורך של כ-3 מטרים. החוקרים מעריכים כי גילו של הפרט עמד על כ-150 שנה, מה שאומר שהוא נולד בתקופתם של המלכה ויקטוריה ואברהם לינקולן, עוד בטרם הומצאה המכונית. למרות גילו המופלג, במונחים של כרישים מסוג זה מדובר בפרט צעיר יחסית, שכן הם נחשבים לחולייתנים בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר בעולם ויכולים להגיע לגילאי 300 עד 500 שנים, כך פורסם היום (רביעי) ב-BBC.

מותו של הכריש היווה מכה לחוקרים, שכן לדברי אמיל דה לוז מהקבוצה האירית ללווייתנים ודולפינים, לקח לו כ-150 שנה להגיע לגיל בגרות שבו יוכל להתרבות ולתרום להמשך קיומו של המין. לאחר גילויו, גופת הכריש ששקלה מעל 200 ק"ג הועברה במבצע מורכב בפיקוח המוזיאון הלאומי של אירלנד למעבדה וטרינרית אזורית, שם ביצע צוות חוקרים נתיחה לאחר מות תחת אמצעי מיגון קפדניים כדי לשלול הימצאות מחלות או נגיפים עתיקים.
במהלך הבדיקה, החוקרים הסירו את עורו של הכריש, המכוסה ב"דנטיקלים" דמויי קרסים קטנים, המיועד לשימור והצגה עתידית במוזיאון, מדדו את איבריו העצומים – הכוללים כבד במשקל 50 ק"ג ולב בגודל עצום השוקל 34 ק"ג – ושלחו דגימות שריר ועדשות עיניים למעבדות לצורך קביעת גיל מדויק בשיטות כמו מדעיות שונות. למרות שנצפו מספר ממצאים כמו אשכול מסובב וטחול בגוון חריג, לא נמצאו על גופו סימני פגיעה מרשתות דיג, וסיבת מותו טרם התבררה סופית.

הכרישים הגרינלנדיים חיים במים הקרים של צפון האטלנטיק והארקטי, ומאופיינים בשחייה איטית, בהיותם טורפים וטורפי-על המסתמכים על הסוואה ועל יכולת שאיבה עוצמתית כדי לבלוע מזון שלם, לרבות פגרים או כלבי ים. אולם, הידע המדעי עליהם מועט ביותר – עד כה תועדה נקבה בהריון אחת בלבד, ולא ידועים אזורי הרבייה שלהם או גודל האוכלוסייה העולמית.
במקביל, מחקר חדש שפורסם ב-2026 שופך אור על אחת התעלומות הגדולות של הכריש: ראייתו. בניגוד להנחה הרווחת לפיה הם עיוורים עקב טפילים נצמדים ותוחלת חיים ארוכה, המחקר גילה כי הרשתית והתאים החושים שלהם מתפקדים כמצלמת "תאורת-חסך" ומשתמרים היטב במשך למעלה ממאה שנים. עמידות זו מיוחסת בין היתר לגנים פעילים במיוחד העוסקים בתיקון נזקי DNA, תכונה המסבירה גם כיצד ליבם ממשיך לתפקד ביעילות למרות סימני הזדקנות וצלקות.
