הקשר הביולוגי בין אם לעובר חורג הרבה מעבר לתקופת ההיריון: צוות חוקרים בראשות סמי כנען ממרכז הסרטן "פרד האצ'ינסון" גילה כי תאים אימהיים משתכנים במוח הילד ונותרים שם לאורך שנים. הממצאים, שפורסמו ב-"bioRxiv", חושפים כי מדובר בתופעה נפוצה ומורכבת הרבה יותר מששיערו בעבר, שכן התאים הללו מסוגלים להפוך לסוגים שונים של תאי מוח פעילים.
3+החוקרים השתמשו בטכניקות מתקדמות של ריצוף RNA בגרעין בודד כדי לנתח רקמות מוח של שתי קבוצות: ילדים שעברו ניתוח בשל אפילפסיה קשה, ומבוגרים (עד גיל 90) שנפטרו ללא מחלות נוירולוגיות ידועות. התוצאות הצביעו על נוכחות תאים זרים ב-70% מהילדים וב-78% מהמבוגרים שנבדקו.
התאים הללו התמיינו למגוון תאים חיוניים: נוירונים, תאי אסטרוציט – התומכים בתפקוד המוחי, תאי מיקרוגליה – השייכים למערכת החיסון של המוח ותאי דופן כלי דם ותאים המייצרים את מעטפת ההגנה של הנוירונים.
3+למרות שהחוקרים מעריכים כי מדובר בתאים אימהיים שעברו לעובר במהלך ההיריון או ההנקה, ישנם מקרים שבהם ייתכן שהתאים הגיעו ממקורות אחרים, כמו תאום, אח בוגר, היריון קודם או אפילו מהסבתא מצד האם. החוקרים ציינו כי שכיחות התאים האימהיים שנמצאו עשויה להיות הערכת חסר בשל מגבלות טכניות בזיהוי תאים נדירים.
ממצאים נוספים הראו כי סדר הלידה משפיע על הסיכוי למצוא תאים כאלו: ילדים בכורים הראו סבירות גבוהה יותר לשאת תאים אימהיים במוחם בהשוואה לילדים שנולדו אחריהם. בנוסף, נצפה שינוי בהתמיינות התאים לאורך החיים: במוחות צעירים התאים נטו להפוך לנוירונים מסוג מסוים, בעוד שבמוחות מבוגרים הם נטו להפוך לתאי מיקרוגליה. אף שמספר התאים האימהיים יורד עם הגיל, הם אינם נעלמים לחלוטין ונשארים נוכחים גם בעשור התשיעי לחיים.
3+המונח "מיקרוכימריזם" מתאר את חילופי התאים בין האם לעובר. בעוד שבעבר עדויות אלו נמצאו בעיקר בדגימות דם אצל תינוקות, המחקר הנוכחי משתמש בכלים אנליטיים חדשים כדי "לצוד" תאים אלו בתוך רקמות מוח מורכבות. המדענים סבורים כי תאים אלו אינם תוצר לוואי מקרי בלבד, אלא ייתכן שהם ממלאים תפקיד חיוני בהתפתחות מוח בריא, והבנת תפקודם עשויה להיות מפתח להבנה עמוקה יותר של הביולוגיה האנושית.
