חלקיקי ננו-פלסטיק, הקטנים מכדי להיראות בעין בלתי מזוינת, משנים לרעה את הדינמיקה בתוך מערכות הולכת המים שלנו. צוות חוקרים בינלאומי בראשות פרופ' ג'ינגצ'יו ליאו מווירג'יניה טק גילה כי נוכחות הננו-פלסטיק במי השתייה מעודדת יצירת "ביופילם" – שכבת חיידקים דביקה ומגינה – שהופכת לחזקה ועמידה יותר בפני פעולות טיהור. הממצאים, שפורסמו בכתב העת "Water Research", מצביעים על כך שהננו-פלסטיק מקשה על ניקוי המים ומעודד הישרדות של פתוגנים עמידים לאנטיביוטיקה, מה שמהווה סיכון בריאותי ישיר לציבור.
2+החוקרים בחנו ביופילם המורכב מחיידקי "E. coli" ו-"Pseudomonas aeruginosa" שנחשפו לננו-פלסטיק. התגובה של החיידקים הייתה רב-שכבתית ומדאיגה: הם החלו "לתקשר" זה עם זה, להפריש חומרים שהפכו את הביופילם לסמיך, כבד ומגן יותר, ואף להפעיל מנגנוני הגנה עצמיים מפני נגיפים שתוקפים חיידקים.
"הננו-פלסטיק יוצר אינטראקציה עם הביופילם ועם החיידקים שבתוכו, מה שמחזק את המבנה שלהם והופך אותם לחסינים יותר לכל אמצעי שנועד לשמור על המים נקיים", הסבירה פרופ' ליאו. המסקנה החד-משמעית של המחקר היא כי עמידותו המכנית של הביופילם גוברת, דבר שעלול להוביל להיווצרות שכבות חיידקים שקשה מאוד להדביר על דפנות צנרת המים ומתקני הטיפול.
2+על אף החשש, ליאו מדגישה כי נדרש מחקר נוסף כדי להבין את התהליכים המולקולריים המדויקים המניעים את תגובות הביופילם המורכבות. כמו כן, קיים צורך לבחון את השפעת הגדלים השונים של חלקיקי פלסטיק על האינטראקציה בין החיידקים לנגיפים, שכן ממצאי המחקר מספקים תובנות ראשוניות בלבד על הסיכונים המיקרוביאליים הנלווים לנוכחות פלסטיק במים.
זיהום פלסטיק במקורות מים הוא נושא מוכר, אך העיסוק ב"ננו-פלסטיק" -חלקיקים בטווח של 1 עד 1,000 ננומטר – נחשב לחזית מחקרית חדשה וקריטית. ביופילמים הם קבוצות חיידקים הנצמדות למשטחים, כגון דפנות צנרת מים; לעיתים הם מסייעים בהסרת מזהמים, אך במערכות מי שתייה הם עלולים לשמש כמצע להתרבות חיידקים מחוללי מחלות. החידוש במחקר הנוכחי הוא הגילוי כי הננו-פלסטיק משמש כזרז לחיזוק המושבות הללו ולעידוד עמידותן, מה שמציב סימן שאלה בנוגע ליעילותן של שיטות החיטוי הקיימות במתקני טיהור מים ברחבי העולם.
