התפיסה המדעית המסורתית לגבי חרקים עוברת טלטלה בעקבות מחקר חדש, המעיד על קיומם של מצבים רגשיים אצל דבורים. צוות חוקרים מאוניברסיטת סאות'רן מדיקל שבגואנגג'ואו השתמש בצילומי וידאו בהילוך איטי כדי לתעד דבורים ב-18 מושבות שונות, וגילה כי החרקים מגיבים באופן שונה לחלוטין למזון טעים לעומת מזון מר או מלוח – תגובות המעידות על הערכה של "נעים" או "לא נעים", ולא רק על רפלקס של אכילה.

על פי הממצאים שפורסמו בכתב העת PNAS, הדבורים הציגו התנהגויות פיזיות מובחנות לאחר צריכת נוזלים: לאחר שתיית תמיסות סוכר, נצפו הדבורים בולטות את לשונן בפעולה שמזכירה "ליקוק שפתיים", בעוד שבתגובה לנוזלים מרים או מלוחים, הן ניערו את ראשן וניגבו את פיהן. ד"ר אנדרו בארון, נוירו-אתולוג מאוניברסיטת מקווארי באוסטרליה, הגדיר זאת כ"תגלית שמשנה את ההבנה המדעית לגבי החיים הפנימיים של חרקים".
בארון הוסיף: "היה תמיד מתח בין ההתייחסות לחרקים כאל חיות לבין התפיסה שלהם כסוג של רובוטים קטנים. זהו צעד נוסף לקראת ההבנה שיש לדבורים עולם פנימי". לדברי החוקרים, הממצאים מאתגרים את האינטואיציה האנושית שמתקשה לקבל את העובדה שחרקים מסוגלים להעריך חוויות כנעימות או לא נעימות, למרות יכולתם המוכחת ללמוד ולקבל החלטות.

חשיבות המחקר חורגת מגבולות עולם הדבורים. מאחר שארגון המוח של דבורה אינו שונה מהותית מזה של זבובים או חרקים אחרים, החוקרים מעריכים כי ייתכן שלכלל החרקים יש יכולות דומות. ד"ר בארון מציין כי למרות שמוח הדבורה שוקל פחות ממיליגרם, הוא מסוגל לתמוך בצורה של עולם פנימי. כעת, המטרה של המדענים היא להבין אילו מנגנונים מוחיים יוצרים את החוויה הסובייקטיבית הזו, ולגשר על הפער שבין הפעילות הפיזית במוח לבין החוויה המנטלית של החרק.
