דלג לתוכן הראשי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

למרות איום הסנקציות: איראן הוזמנה לפסגה כלכלית בינלאומית

בן גביש

בן גביש

לפני 51 דקות

איראן הייתה אמורה להיכנס בשבוע שעבר לבידוד כלכלי, אך עדיין הוזמנה לפסגה כלכלית בינלאומית של מדינות אסיה • המדינות החברות לא חששו מהסנקציות האמריקאיות - ורואות בטהרן פרטנרית חשובה • הנשיא פזשכיאן אמר על כך: "מול כל תוקפנות לא נשתוק, ונגיב בתקיפות לתוקפים"


עשרה מנהיגים צפויים להגיע השבוע לבירת קירגיזסטן בישקק ולקיים בה את פסגת ארגון "שיתוף הפעולה הכלכלי של שנחאי". בין המשתתפים יהיו נשיא סין, נשיא רוסיה, ראש ממשלת הודו, ראש ממשלת פקיסטן וגם נשיא איראן. זאת למרות שארה"ב איימה להטיל סנקציות על כל מדינה שתקיים שיתוף פעולה כלכלי עם הרפובליקה האסלאמית.

סוכנות הידיעות האיראנית "מאהר" ציטטה את הנשיא פזשכיאן באומרו לפני עזיבתו את טהרן: "לפסגת זו חשיבות רבה, ורוב מנהיגי האזור ישתתפו בה. לאור מאמציהם של מוסדות בינלאומיים מסוימים ליצור מרחב חד-קול בעולם, פסגת זו מייצגת סמל לקיומם של קולות מגוונים ועצמאיים בזירה הבינלאומית".

פזשכיאן רמז כמובן לסנקציות האמריקאיות להן טראמפ קרא "D-Day כלכלי" על הרפובליקה האסלאמית. עם זאת, האזהרה המרכזית שלו הייתה דווקא למדינות כמו אלו החברות ב"ארון שיתוך הפעולה של שנחאי" – שממשיכות לקיים קשרים כלכליים עם טהרן: "נתקו את הקשרים עם איראן, או שתיענשו גם אתן", אמר הנשיא.

יחמיר את הסנקציות? הנשיא טראמפ | צילום: שאטרסטוק

מהו ארגון שיתוף הפעולה של שאנחאי?

הארגון מונה עשר מדינות שאינן "מערביות": בלארוס, סין, הודו, איראן, רוסיה, קזחסטן, קירגיזסטן, אוזבקיסטן, פקיסטן וטג'יקיסטן. זאת משום שהארגון שואף להוות משקל נגד להשפעה המערבית, תוך התמקדות בנושאי ביטחון וכלכלה. דוגמה לכך קרתה בפסגה בשנה שעברה, אז פוטין האשים שוב את המערב בגרימת המלחמה שהוא מנהל באוקראינה מאז פברואר 2022.

באותה העת, גם נשיא סין התייחס לקריאות ואמר כי ארה"ב מבצעת מעשי הפחדה כנגד מדינתו. מאז היחסים בין בייג'ינג לוושינגטון התחזקו כשהנשיא טראמפ אפילו בקר בבירה הסינית בחודש מאי האחרון. השנה איראן היא זו שנכנסה למלחמה עם המערב, שיכולה גם לסכן את חברות הארגון – אך נראה כי מדינות אלו נשארו נאמנות לה.

נאמנים לאיראן. נשיא רוסיה וולדימיר פוטין נשיא סין שי ג'ינפינג | צילום: רויטרס

למרות שהארגון מנסה לשדר אחווה כלכלית אל מול המערב, גם בין המדינות החברות בו יש מספר סכסוכים. אחת הדוגמאות היא מלחמת הסחר של סין והודו. לאחר שסין הפכה עצמה למעצמת הייצור והמפעלים העולמית, הנשיא טראמפ ניסה לשבור את המונופול שלה עם מכסים. הודו זיהתה את ההזדמנות ונכנסה לתמונה כדי להילחם עם הסינים על מונופול הייצור.

בנוסף, הודו ופקיסטן הן בעלות יחסים מורכבים – אשר בשנה האחרונה אף הסלימו לסבבי מלחמה קצרים בגבול בין המדינות. מעבר לכך, גם לסין ורוסיה יש עימות כלכלי על שליטה על אזורים מלאי מינרלים ואוצרות טבע במרכז אסיה. ובכל זאת, נראה שמה שמחזיק את המדינות הללו הוא הטינה למדינות המערב ולארה"ב בפרט.