תגלית יוצאת דופן, פרי חפירות של צוות ארכיאולוגי מצרי באתר שבמזרח הדלתא, מתעדת רשת עירונית משולבת המשלבת חיי יום-יום, מסחר, תעשייה ופולחן קבורה. שריף פתחי, שר התיירות והעתיקות של מצרים, הדגיש את חשיבות התגלית וציין כי היא מספקת תמונה ברורה הרבה יותר לגבי אופי ההתיישבות באזור אסטרטגי זה. לדבריו, האתר פעל כקומפלקס משולב שבו אזורי מגורים, מחסני ענק ומתקני ייצור התקיימו זה לצד זה בהרמוניה מושלמת, כך פורסם ב"נשיונל ג'יאוגרפיק ספרד".
A Complete Self-Sufficient Settlement from the Second Intermediate Period Discovered in the Eastern Nile Delta
https://t.co/smqEErpByo— rogueclassicist ~ david meadows (@rogueclassicist) June 30, 2026
הישאם אל-לית'י, המזכיר הכללי של המועצה העליונה לעתיקות, הצביע על החשיבות האסטרטגית של תל אל-כועה, השוכן על ציר ואדי טומילאט. ציר זה שימש כאחד מנתיבי התקשורת והמסחר המרכזיים שחיברו בין מזרח הדלתא לבין גבולה המזרחי של מצרים העתיקה.
הצוות, בהובלת הארכיאולוג מוסטפא חסן, מנהל מגזר העתיקות באיסמעיליה, תיעד מבנים המוכיחים כי היישוב המשיך להתקיים ברציפות עד לאמצע השושלת ה-18. ממצא זה משקף המשכיות דמוגרפית ותרבותית יוצאת דופן במהלך תקופת המעבר הרגישה שבין גירוש שליטי ההיקסוס לבין ביסוס הממלכה החדשה.
A lost Egyptian city has just been rediscovered beneath the Nile Delta.
For centuries it lay hidden beneath farmland. Now satellite imagery and careful excavation have brought Imet back into the light at Tell Nabasha in the eastern Delta.How many more chapters of history are… pic.twitter.com/1xA5eqQS8V
— Dawn (@ThedawnIAM) June 11, 2026
על גבי חלק מכלי החרס שנמצאו באתר אותרו חותמות וסימני ייצור ייחודיים. ממצאים אלו מעידים על קיומן של רשתות מסחר ענפות ומצביעים על כך שהאתר שימש כמרכז הפצה אזורי או כנקודת חיבור מרכזית בנתיבי השיירות של העולם העתיק.
בחפירות נחשפו עשרה קברים בנויים מלבני בוץ בגדלים ובכיוונים שונים, המיוחסים לשושלת ה-15, תקופת הביניים השנייה. בין הקברים נמצאו מבנים מלבניים המזכירים קברי "מסטבה" קדומים, לצד קברים בעלי חזיתות ואלמנטים ארכיטקטוניים מעוטרים. לראשונה באתר, תיעדו המדענים גם קבורת בני אדם מחוץ למבני הלבנים, כאשר חלק מהגופות הונחו בתנוחה שפופה – פרקטיקה בלתי שגרתית לאזור הדורשת מחקר נוסף.
כמו כן, אזור המגורים שנחשף משתרע על פני שטח של כ-30 על 60 מטרים, והוא מוקף בחומת לבני בוץ מסיבית בעובי של כמעט מטר וחצי. בתוך המתחם נמצאו יחידות דיור המאורגנות בסדר קבוע, הכוללות אולמות וחדרים בגדלים שונים. ממזרח לרובע המגורים גילו הארכיאולוגים שורה של כבשנים תעשייתיים וסילוסים ענקיים לאחסון תבואה. אלו מוכיחים כי לקהילה המקומית הייתה יכולת ייצור מפותחת ויכולת שימור מרשימה של עודפי מזון ונכסים.
2+החפירות הניבו אוסף עשיר של חפצים ניידים ואישיים המאפיינים את תקופת הביניים השנייה. בין היתר נמצאו חרפושיות מעוטרות, כלי עבודה ונשק מברונזה, כלי חרס יומיומיים, שפופרות בהט ששימשו לאחסון תמרוקים וקוסמטיקה, וכן כדים קטנים המעוטרים בסגנון המפורסם של "תל אל-יהודייה".
בדיקות ראשוניות של השלדים שנמצאו בקברים מצביעות על מגוון גילאים, כאשר רוב האוכלוסייה הבוגרת נפטרה בגילאי 25 עד 40. לצד שרידי האדם, נמצאו כמויות גדולות של עצמות בעלי חיים, אשר נקשרו הן לצריכה תזונתית יומיומית והן כמנחות וזבחים שהונחו בקברים כחלק מפולחן המתים.
2+ניתוח של כלי החרס הרבים שנמצאו בבתי המגורים מצביע על צפיפות מגורים גבוהה ופעילות ביתית ענפה. רוב הכלים שנמצאו היו כלי שולחן להגשה, ולאחריהם כלי חרס ששימשו לבישול והכנת מזון. התפלגות זו מעניקה לחוקרים מידע יקר ערך על הרגלי התזונה, הדיאטה והפרקטיקות הביתיות של תושבי הדלתא לפני אלפי שנים.
תל אל-כועה שוכן בקצה הדרומי של ואדי טומילאט, באזור קסאסין אל-ג'דידה שבמחוז איסמעיליה. התל הארכיאולוגי נחשב מזה זמן רב לאחד האתרים המשמעותיים ביותר מתקופת הביניים השנייה במצרים, אך גילויו של המתחם המשולב הנוכחי מרחיב באופן דרמטי את הבנת המדענים לגבי הדינמיקה החברתית וארגון המרחב בתקופה היסטורית שעדיין טומנת בחובה שאלות רבות פתוחות.
