accessibility-icon
share-icon
צילום: קנבה
צילום: קנבה

תעלומה במצרים: עיר שלמה מתקופת הפרעונים נחשפה בלב המדבר

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני כשעה

1

14

like

0

dislike

משלחת ארכיאולוגית מצרית שפעלה באזור תל אל-כועה שבמחוז איסמעיליה חשפה מתחם עירוני שלם, הכולל רובע מגורים מבוצר, בתי קברות, מחסנים ומתקני ייצור • הממצאים הדרמטיים מספקים הצצה חסרת תקדים לארגון החברתי והכלכלי של קהילה עצמאית ומשגשגת שחייתה באחת התקופות המורכבות והמסתוריות ביותר בהיסטוריה הפרעונית


רוצה שנקריא לך?

מגישים

תגלית יוצאת דופן, פרי חפירות של צוות ארכיאולוגי מצרי באתר שבמזרח הדלתא, מתעדת רשת עירונית משולבת המשלבת חיי יום-יום, מסחר, תעשייה ופולחן קבורה. שריף פתחי, שר התיירות והעתיקות של מצרים, הדגיש את חשיבות התגלית וציין כי היא מספקת תמונה ברורה הרבה יותר לגבי אופי ההתיישבות באזור אסטרטגי זה. לדבריו, האתר פעל כקומפלקס משולב שבו אזורי מגורים, מחסני ענק ומתקני ייצור התקיימו זה לצד זה בהרמוניה מושלמת, כך פורסם ב"נשיונל ג'יאוגרפיק ספרד".

הישאם אל-לית'י, המזכיר הכללי של המועצה העליונה לעתיקות, הצביע על החשיבות האסטרטגית של תל אל-כועה, השוכן על ציר ואדי טומילאט. ציר זה שימש כאחד מנתיבי התקשורת והמסחר המרכזיים שחיברו בין מזרח הדלתא לבין גבולה המזרחי של מצרים העתיקה.

הצוות, בהובלת הארכיאולוג מוסטפא חסן, מנהל מגזר העתיקות באיסמעיליה, תיעד מבנים המוכיחים כי היישוב המשיך להתקיים ברציפות עד לאמצע השושלת ה-18. ממצא זה משקף המשכיות דמוגרפית ותרבותית יוצאת דופן במהלך תקופת המעבר הרגישה שבין גירוש שליטי ההיקסוס לבין ביסוס הממלכה החדשה.

על גבי חלק מכלי החרס שנמצאו באתר אותרו חותמות וסימני ייצור ייחודיים. ממצאים אלו מעידים על קיומן של רשתות מסחר ענפות ומצביעים על כך שהאתר שימש כמרכז הפצה אזורי או כנקודת חיבור מרכזית בנתיבי השיירות של העולם העתיק.

בחפירות נחשפו עשרה קברים בנויים מלבני בוץ בגדלים ובכיוונים שונים, המיוחסים לשושלת ה-15, תקופת הביניים השנייה. בין הקברים נמצאו מבנים מלבניים המזכירים קברי "מסטבה" קדומים, לצד קברים בעלי חזיתות ואלמנטים ארכיטקטוניים מעוטרים. לראשונה באתר, תיעדו המדענים גם קבורת בני אדם מחוץ למבני הלבנים, כאשר חלק מהגופות הונחו בתנוחה שפופה – פרקטיקה בלתי שגרתית לאזור הדורשת מחקר נוסף.

כמו כן, אזור המגורים שנחשף משתרע על פני שטח של כ-30 על 60 מטרים, והוא מוקף בחומת לבני בוץ מסיבית בעובי של כמעט מטר וחצי. בתוך המתחם נמצאו יחידות דיור המאורגנות בסדר קבוע, הכוללות אולמות וחדרים בגדלים שונים. ממזרח לרובע המגורים גילו הארכיאולוגים שורה של כבשנים תעשייתיים וסילוסים ענקיים לאחסון תבואה. אלו מוכיחים כי לקהילה המקומית הייתה יכולת ייצור מפותחת ויכולת שימור מרשימה של עודפי מזון ונכסים.

maximize-image
images-count2+
ארכיאולוגיה במצרים | צילום: קנבה

החפירות הניבו אוסף עשיר של חפצים ניידים ואישיים המאפיינים את תקופת הביניים השנייה. בין היתר נמצאו חרפושיות מעוטרות, כלי עבודה ונשק מברונזה, כלי חרס יומיומיים, שפופרות בהט ששימשו לאחסון תמרוקים וקוסמטיקה, וכן כדים קטנים המעוטרים בסגנון המפורסם של "תל אל-יהודייה".

בדיקות ראשוניות של השלדים שנמצאו בקברים מצביעות על מגוון גילאים, כאשר רוב האוכלוסייה הבוגרת נפטרה בגילאי 25 עד 40. לצד שרידי האדם, נמצאו כמויות גדולות של עצמות בעלי חיים, אשר נקשרו הן לצריכה תזונתית יומיומית והן כמנחות וזבחים שהונחו בקברים כחלק מפולחן המתים.

maximize-image
images-count2+
ארכיאולוגיה במצרים | צילום: קנבה

ניתוח של כלי החרס הרבים שנמצאו בבתי המגורים מצביע על צפיפות מגורים גבוהה ופעילות ביתית ענפה. רוב הכלים שנמצאו היו כלי שולחן להגשה, ולאחריהם כלי חרס ששימשו לבישול והכנת מזון. התפלגות זו מעניקה לחוקרים מידע יקר ערך על הרגלי התזונה, הדיאטה והפרקטיקות הביתיות של תושבי הדלתא לפני אלפי שנים.

תל אל-כועה שוכן בקצה הדרומי של ואדי טומילאט, באזור קסאסין אל-ג'דידה שבמחוז איסמעיליה. התל הארכיאולוגי נחשב מזה זמן רב לאחד האתרים המשמעותיים ביותר מתקופת הביניים השנייה במצרים, אך גילויו של המתחם המשולב הנוכחי מרחיב באופן דרמטי את הבנת המדענים לגבי הדינמיקה החברתית וארגון המרחב בתקופה היסטורית שעדיין טומנת בחובה שאלות רבות פתוחות.

עקבו אחרינו גם ב-Google News