מערכת הביטחון וצה"ל מובילים בשבועות האחרונים מהלך חירום נרחב ליישום פתרונות טכנולוגיים וטקטיים בשטח, במטרה להגן על חיי הלוחמים מפני נשק הרחפנים החדש של חיזבאללה. הסיב האופטי הדק, שמחבר פיזית את רחפני הנפץ אל המפעיל בלבנון, הפך את מערכות הלוחמה האלקטרונית המסורתיות של צה"ל לבלתי יעילות. בהיעדר אותות רדיו שניתן לשבש, נאלץ הצבא לספק לכוחות בחזית פתרונות מיידיים כדי לבלום את האיום בגובה הקרקע ולהציל חיים, כך דווח היום (ראשון) ב-CNN.
3+בשדה הקרב עצמו, צה"ל החל בפריסת עתק של מאות אלפי מטרים רבועים של רשתות הגנה ייעודיות. הרשתות נפרסות מעל מוצבים, בסיסים אסטרטגיים בצפון ונקודות ריכוז כוחות בעומק דרום לבנון, במטרה לייצר חיץ פיזי שילכוד את הרחפנים ויפוצץ אותם לפני הגעתם אל היעד או אל הלוחמים.
במקביל, כדי לאפשר ללוחמים יכולת הגנה עצמית אקטיבית, חולקו לכוחות בשטח רובי ציד ותחמושת רסס מיוחדת. אמצעים אלו מאפשרים לחיילים לפגוע ברחפנים ולהפיל אותם בטווחים קרובים, ברגע שהם מזהים אותם בעין. עם זאת, גורמי המקצוע מבהירים כי מדובר בקו הגנה אחרון בלבד: הכלים הללו קטנים ושקטים במיוחד, והצלחת הירי תלויה לחלוטין בכך שהכוח ידע מראש על הגעתם.
3+כדי לפתור את בעיית העיוורון המבצעי ולספק הגנה הרמטית יותר לבנים בחזית, משרד הביטחון וצה"ל השיקו פנייה דחופה לחברות טכנולוגיה וסטארט-אפים, במטרה לפתח מערכות גילוי חלופיות שאינן נסמכות על תדרי רדיו.
בחודש האחרון התכנסו נציגי החברות הללו עם בכירים בצבא כדי להציג פתרונות המבוססים על תפיסה חדשה – "היתוך מידע" המשלב מספר סוגי חיישנים במקביל הכוללות: חיישנים אקוסטיים – מערכות האזנה רגישות הפרוסות בשטח, שמסוגלות לזהות ולבודד את תדר הרעש הייחודי של מנועי הרחפנים.
בנוסף, הפתרון צריך לכלול גם חיישנים אופטיים ומערכות לייזר – מצלמות מתקדמות הסורקות את קו הרקיע באופן רציף, ומזהות תנועה של עצמים זעירים בגובה נמוך. כמו כן, אל הפיתוח מצטרפים מכ"מים ייעודיים – מערכות מכ"ם ברזולוציה גבוהה, המסוגלות לעקוב אחר עצמים בגודל של צלחת אוכל, גם כשהם אינם משדרים אותות אלחוטיים.
3+כדי לחבר את כל קצוות המידע הללו, גויסה מערכת אזרחית מפתיעה. חברת ההייטק הישראלית "Airwayz" פיתחה תוכנה מיוחדת המנהלת את המרחב האווירי בגובה נמוך ומאחדת נתוני חיישנים – טכנולוגיה ששימשה לאחרונה את משטרת מיאמי כדי לאבטח את אצטדיוני גביע העולם של פיפ"א מפני איומי רחפנים. כעת, התוכנה הזו מוסבת לטובת שדה הקרב הבוער, ומסוגלת לקלוט את הנתונים מכל החיישנים השונים בו-זמנית כדי לייצר עבור המפקדים תמונת מצב אחידה, מדויקת ומהירה של האיומים בשמיים.
היעד המרכזי של השילוב הטכנולוגי הזה הוא אחד: קניית זמן שתמנע אבדות בנפש. נכון להיום, מרבית האזהרות בשטח מבוססות על שמיעה ישירה של הלוחמים עצמם – מצב שמותיר להם חלון הזדמנויות מצומצם של שלוש עד ארבע שניות בלבד לתפוס מחסה או לנסות לירות לעבר הכלי.
3+"אם נצליח להעניק ללוחמים התרעה של 20 או 30 שניות מראש, התוצאות בשטח יהיו שונות לחלוטין", מסביר שי קוריאנסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של "Airwayz". חלון זמן של חצי דקה מאפשר לצוותים המבצעיים להיכנס למרחבים מוגנים, להפעיל את אמצעי היירוט או להיערך מאחורי רשתות ההגנה בצורה יעילה שמונעת נפגעים.
במערכת הביטחון שומרים על אופטימיות לגבי שילוב המערכות הללו בשדה הקרב. תא"ל ירון רוזן, לשעבר ראש מטה הסייבר בצה"ל, ציין כי הצבא משקיע כעת מאמצים כבירים ומחזק את שיתוף הפעולה עם השוק האזרחי כדי לסגור את הפער. לפי הערכתו, כניסתן של המערכות החדשות לשטח תוביל כבר בחודשים הקרובים לירידה חדה באפקטיביות של רחפני חיזבאללה ועלייה בשיעור ההישרדות של כוחותינו.
