כמה זמן עוד ימשך הקרקס הזה שהאיראנים מעבירים את נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ואת העולם כולו? בזמן שאיראן מנסה לדחוק את רגלינו מלבנון, נשאלת השאלה כמה זמן עוד נצטרך לנשוך שפתיים. התשובה אינה טמונה בהכרח בביירות, אלא עמוק בתוך מיצרי הורמוז. טראמפ חתם אמנם על מזכר הבנות (MOU) כדי לאזן את שווקי הנפט, אך כעת מתברר כי יותר משהוא זקוק לנפט האיראני, הוא זקוק נואשות למכליות הכלואות במפרץ.
2+המספרים שמצטברים על שולחנו של הנשיא בבית הלבן מספרים סיפור של שיתוק כלכלי. כ-850 כלי שיט ומכליות נמצאים כעת באגן המפרץ הפרסי תחת מגבלות ופיקוח הדוק. הספינות הללו כלואות או משובשות כבר קרוב לארבעה חודשים, מאז ה-28 בפברואר 2026. לכך יש להוסיף למעלה מ-150 מכליות ענק (VLCC) שעוגנות במפרץ עומאן וממתינות לאישור כניסה בטוח שאינו נראה באופק. מדובר במאגר אסטרטגי שמחזיק בכ-20% מאספקת הנפט הגולמי העולמית ובנתון דומה של תנועת הגז הטבעי המונזל (LNG).
הסיבה להבלגה המדינית היא המציאות הטכנית והביטחונית בשטח. מרגע פתיחת המצרים, קצב היציאה בפועל עומד על כ-30% בלבד מהשגרה. במקום 100 עד 130 ספינות ביום כפי שהיה נהוג בעבר, יוצאות כיום בין 20 ל-40 ספינות גדולות בלבד ביממה. המעבר פועל בקיבולת של פחות מחצי, בעיקר בשל העובדה שהנתיב הבינלאומי המרכזי (TSS) עדיין ממוקש לחלוטין. התנועה נאלצת להצטופף בנתיבי שוליים צרים מול חופי עומאן ואיראן, דבר שיוצר צוואר בקבוק פיזי ומעלה את החשש מהתנגשויות.
2+מעבר למוקשים הימיים, קיימת עצבנות ביטחונית שמשתקת את השוק. האיומים האיראניים הטריים, שהגיעו בעקבות ההסלמה בגזרת לבנון, גורמים לחברות ספנות רבות לכבות משדרים (AIS) או פשוט להמשיך להמתין מחוץ לאזור הסכנה. לכך מתווספות עלויות הביטוח: פרמיות סיכון המלחמה נותרו גבוהות במאות אחוזים מהרגיל, מה שהופך כל הפלגה להימור כלכלי יקר ומעכב משמעותית את תהליך היציאה של הצי הכלוא. במצב כזה, טראמפ נאלץ להבליג ולשמוע שמה ששופכים עליו זה רק "גשם", לפחות עד שיצליח לחלץ את המכליות.
השאלה הגדולה היא שאלת הזמן, והתחזיות אינן מעודדות לטווח הקצר. פינוי המוקשים בלבד ידרוש לפחות 30 יום של עבודה רציפה כדי לפתוח את הנתיב המרכזי בבטחה. שחרור מלא של "הפקק" הימי ידרוש הרבה יותר מכך; בקצב הנוכחי, ובהנחה שלא תירשם הסלמה נוספת, יידרשו בין 60 ל-90 ימים, כלומר חודשיים עד שלושה, כדי לרוקן את מאגר המכליות הכלואות ולהחזיר את שוק ההובלות והאנרגיה ליציבות כלשהי.
2+לסיכום, אנו נמצאים בתוך חלון הזדמנויות שאיראן מנצלת עד תום. הם מזהים את הצורך האמריקאי בהחזרת הספינות לשוק ומנצלים את כוחם כדי להשפיל ולשגע את ארה"ב ואת העולם כולו. טראמפ מחכה לרגע שבו המכליות יהיו מחוץ לטווח סכנה והשוק יתאזן. על פי נתוני Windward, Kpler וסוכנות האנרגיה הבינלאומית מיוני 2026, רק לאחר שהפקק הזה ישתחרר, נוכל לראות שינוי בגישה האמריקאית. עד אז האיראנים ימשיכו לשחק בנו; אחר כך, יהיה מעניין באמת.
