רועי קהנוביץ', חוקר ומומחה לאיראן מהמכון למדיניות ולאסטרטגיה, התייחס היום (רביעי) בריאיון לשרה בק למתרחש במצר הורמוז, ברקע ניסיונו של טראמפ להציג את מעבר הספינות כהישג, והזכיר כי לפני כן כלל לא היה מצור ימי מלא, אך הדגיש כי עצם העיסוק האמריקני במצר מעניק לטהרן מנוף כוח משמעותי.
2+"המצר הזה הוא עורק כלכלי ראשי", ציין קאנוביץ', והזכיר כי "20% מהנפט יוצא מהמצר הזה לכיוון העולם, בדגש מיוחד על אסיה". לדבריו, טראמפ מנסה לצייר את פתיחת המצר כהישג, בין היתר על רקע הלחץ הפוליטי והכלכלי מבית, אולם בפועל האיראנים הם אלה שהצליחו להפוך את הורמוז לקלף לחץ בינלאומי.
בהמשך התייחס קהנוביץ' גם להשפעה האזורית של ההתפתחויות האחרונות, וציין כי בטהרן כבר נשמעות הצהרות של בכירים, ובהם יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, שלפיהן איראן רואה בעצמה גורם מוביל במרחב. "איראן יוצאת מחוזקת מהמערכה הזו", אמר, והוסיף כי האיראנים "רואים את עצמם כסוג של הגמון באזור של המזרח התיכון, בדגש מיוחד על המפרץ".
2+קהנוביץ' העריך כי התחזקות איראן לא תישאר רק בזירה הדיפלומטית או הכלכלית, אלא תבוא לידי ביטוי גם בהפעלת הכוחות השלוחים שלה באזור, והזהיר כי טהרן תמשיך לנסות להפעיל לחץ על ישראל דרך גבולותיה הישירים, ברצועת עזה ובלבנון, תוך המשך תמיכה אידאולוגית וכספית בחמאס ובחיזבאללה.
באשר לכספים שעשויים להשתחרר לאיראן במסגרת ההבנות, קהנוביץ' הטיל ספק בכך שהם יופנו בעיקר לשיקום אזרחי, והעריך כי חלק משמעותי מהם עלול להגיע לתוכניות אסטרטגיות של המשטר: "שיקום תוכנית הגרעין, טילים, בליסטיקה, ידע שקשור בחלל", לצד מערכים נוספים שמשרתים את משמרות המהפכה.
2+בסיום הסביר קהנוביץ' מדוע פתיחה מחדש של נתיב שיט במצר הורמוז היא מהלך מורכב במיוחד. לדבריו, מדובר במצר צר מאוד, שרוחבו נע בין כ-55 ק"מ לכ-33 ק"מ בלבד, כאשר נתיבי השיט המרכזיים של מכליות הנפט סמוכים יחסית לחוף האיראני. אם האיראנים מניחים שם מוקשים ימיים, פינוי שלהם עלול להימשך זמן רב ולדרוש מעורבות של כוחות ימיים ממדינות נוספות: "אלה מוקשים שבהחלט יכולים לעשות נזק מאוד גדול לחלק גדול ממכליות הנפט שם",
אנחנו עושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות בצילומים. השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום ואתם בעלי הזכויות בו נא לפנות ל[email protected]
