האסטרטגיה האמריקנית להפעלת לחץ כלכלי על איראן נתקלת במכשול משמעותי: מעבר גלובלי לשימוש ביוואן הסיני. בעוד הבית הלבן מנהל שיחות על הסכם גרעין חדש ומבטיח לאיראן הקלות בסנקציות וגישה לחלק מנכסיה המוקפאים, טהרן ובייג'ינג בונות רשת פיננסית עוקפת המאפשרת לאיראן להמשיך לייצא נפט ולהכניס מיליארדי דולרים לקופתה מבלי לעבור דרך המערכת הבנקאית הנשלטת על ידי ארה"ב, כך דווח היום (רביעי) ב"וול סטריט ג'ורנל".
3+השליטה האמריקנית, שנשענה בעבר על כך שרוב עסקאות הסחר עוברות דרך בנקים אמריקניים המאפשרים לוושינגטון לפקח עליהן ולחסום משתמשים, נשחקת. ג'וש ליפסקי מה-"Atlantic Council" מסביר: "כל המערכות המבוססות על יוואן מקלות על העקיפה של סנקציות אמריקניות. הן מעמעמות את היכולת של קהילת המודיעין האמריקנית לראות זרמים פיננסיים". נתח היוואן בסחר העולמי שולש בחמש השנים האחרונות ל-6% באפריל, דבר שהופך אותו למטבע השני בשימושו במימון סחר, לפני האירו.
ההשלכות בשטח דרמטיות: איראן הכניסה כ-43 מיליארד דולר מהכנסות נפט בשנת 2024, רובם שולמו ביוואן. במקרים רבים, הקונים הסינים מפקידים את התשלום בישות בשם "Chuxin", המעבירה את הכספים לקבלנים סיניים המבצעים פרויקטים הנדסיים באיראן, כמו שדות תעופה ובתי זיקוק, ובכך נמנעת העברת כספים ישירה.
3+במקרים אחרים מבוצעות עסקאות חליפין, כמו העיר הסינית נינגבו שסחרה בחלקי חילוף לרכב תמורת פיסטוקים איראניים. איראן גם מפעילה רשת "ספינות צללים" המעבירות נפט לסין תוך כיבוי מכשירי איכון כדי להסוות את מקור המטען.
המערכות הטכנולוגיות הפכו לליבת המאבק. מערכת ה-CIPS הסינית ומיזם ה-mBridge, המשתמש בבלוקצ'יין כדי להעביר גרסאות דיגיטליות של מטבעות ללא מעבר בבנקים אמריקניים, מהווים כלים מרכזיים. בנוסף, בייג'ינג אפשרה בינואר ליוואן דיגיטלי המוחזק בבנקים סיניים לצבור ריבית, מה שהופך אותו לאטרקטיבי עבור שותפות סחר.
3+במקביל, הבית הלבן העניק באופן זמני אישור לאיראן למכור נפט ואף לקבל תשלומים בדולרים כחלק מניסיון להגיע להסכם גרעיני, למרות הסנקציות הרשמיות. איראן מצדה נאלצת למכור את הנפט שלה בהנחות ממוצעות של כ-13% מתחת למחיר השוק.
איחוד האמירויות, בעלת ברית של ארה"ב, אותתה כי אם תסבול ממחסור בדולרים עקב המתיחות האזורית, היא עלולה להיאלץ להשתמש ביוואן עבור עסקאות נפט. בייג'ינג מצידה מצהירה כי אינה מודעת לסחר הנפט הספציפי וכי יחסיה עם המדינות מנוהלים במסגרת החוק הבינלאומי.
3+הכל החל לאחר המשבר הכלכלי של 2008, אז החלה סין לצבור רזרבות יוואן ולהפחית את התלות בדולר. ב-2015 הושקה מערכת CIPS, וב-2018 הושקו חוזי נפט ביוואן בבורסת שנחאי. במרץ 2021 חתמו איראן וסין על ברית אסטרטגית ל-25 שנה כדי להעמיק את קשריהן כ"חומה מגן" נגד לחצים חיצוניים. המלחמה באוקראינה שהחלה ב-2022 והסנקציות על רוסיה האיצו את המגמה, עם סחר רוסי-סיני המבוצע ברובו ביוואן ורובל.
מטרת סין אינה החלפת הדולר אלא בניית "נתיבי סחר" עוקפי ארה"ב כדי לבודד את כלכלתה ממתקפות כלכליות, כפי שקרה לרוסיה ואיראן, ואולי כפי שיקרה אם תפעל בטאיוואן. הממשל האמריקני מודע לחור שנפער, ומנסה להגיב בסנקציות על בתי זיקוק סיניים ובנקים, אך שר הבנק המרכזי של סין כבר הבהיר כי השינוי מהעולם הדולרי נדרש בשל הנטייה האמריקנית להשתמש במטבע שלה ככלי נשק. המשמעות של ממצאי הדוח היא שמערכות המדינה זקוקות לתיקונים יסודיים כדי להבטיח ניהול תקין מול מציאות פיננסית גלובלית משתנה.
