סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס נחת השבוע בשווייץ כדי להגן על מזכר ההבנות מול טהרן, במשימה שהפכה למבחן הדיפלומטי המשמעותי ביותר שלו, כאשר הנשיא דונלד טראמפ הגדיר אמש (שלישי) את גבולות הגזרה של ההימור הזה בצורה ברורה: הצלחה תירשם על שמו של הנשיא, אך כישלון יופנה ישירות אל ואנס.
1+במהלך החודש האחרון התייחס הנשיא דונלד טראמפ למזכר ההבנות שנחתם עם איראן בנימה שמשלבת הומור עם איום פוליטי מפורש: "If it doesn’t happen, I’m blaming JD Vance. If it does happen, I’m taking full credit". הצהרה זו אינה רק הלצה בין השניים, היא מעניקה למהלך משמעות קריטית במיוחד.
במישור הפוליטי, טראמפ מגדר את האחריות של ואנס באופן מוחלט – אם המגעים מול טהרן יתפרקו או אם ההסכם ייתפס ככישלון, הנשיא כבר הניח את התשתית להטלת האחריות על סגנו. עבור ואנס, המשימה להוביל את המשא ומתן אינה עוד משימה דיפלומטית שגרתית, אלא מבחן גורלי למעמדו. הוא אינו יכול להרשות לעצמו כישלון, כיוון שמעבר למבוכה המדינית, טראמפ הפך את ההסכם הזה למבחן נאמנות ויכולת ביצוע אישי שתוצאותיו יכריעו אם ואנס יסיים את הפרשה כשותף להישג היסטורי או כשעיר לעזאזל של הבית הלבן.
1+דמויות מפתח בממשל, ובהן ראש ה-CIA ג'ון רטקליף, שר החוץ מרקו רוביו ושר המלחמה פיט הגסאת', מביעות הסתייגויות מהמהלך או פשוט נמנעות מהבעת תמיכה פומבית. אלו אינם רק מתחים סביב השאלה האם טהרן ראויה לאמון, אלא מאבק כוחות של ממש על האסטרטגיה מול איראן. ואנס נאלץ לתמרן בתוך חלון הזדמנויות של 60 יום בלבד, בניסיון להפוך הבטחות כלליות במזכר ההבנות לתנאים מחייבים שניתן לאכוף.
הלחץ על ואנס חורג מהזירה הדיפלומטית. בעודו מנסה לתאם פעולות עם הפקחים הבינלאומיים בשעות הקטנות של הלילה, עליו להתמודד גם עם קונגרס מסויג ובעלות ברית אזוריות שמביטות בדאגה על כל צעד שלו. הדינמיקה הזו מציבה את ואנס בנקודת רתיחה: הצלחה עשויה לחזק את מעמדו כמרכז כוח עצמאי, אך כישלון במשא ומתן יוביל אותו ישירות למסלול התנגשות עם הנשיא, שכבר הכין את האצבע המאשימה.
