המרוץ הטכנולוגי הגדול של העשור הבא עולה שלב. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חתם על שני צווים נשיאותיים שנועדו להפוך את טכנולוגיות הקוונטים מחזון מדעי למציאות מבצעית, ולהבטיח שארצות הברית תישאר בחזית העולמית בתחום שנחשב בעיני מומחים רבים ל"מנוע המהפכה הטכנולוגית הבאה". בלב התוכנית עומד צו נשיאותי חדש העוסק ב"חדשנות קוונטית", אשר מחייב את הממשל האמריקני להשקיע בפיתוח חיישנים, רשתות ומחשבים קוונטיים, תוך שיתוף פעולה בין משרד ההגנה, משרד האנרגיה, נאס"א, משרד המסחר וגופים פדרליים נוספים.
2+אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר בתוכנית נוגע לחיישנים קוונטיים – טכנולוגיה שעד לאחרונה נחשבה לניסיונית בלבד. חיישנים אלה מנצלים את תכונותיהם הייחודיות של חלקיקים קוונטיים כדי לזהות שינויים זעירים במיוחד בסביבה. היכולת הזאת מאפשרת להם לאסוף מידע בדיוק גבוה משמעותית מזה של מערכות חישה קונבנציונליות. בפנטגון רואים בהם כלי שעשוי לשנות את אופן הפעולה של צבאות בעתיד, בעיקר בזירות שבהן מערכות ניווט ותקשורת מסורתיות אינן פועלות באופן מלא.
אחד היישומים המרכזיים הוא ניווט ללא GPS. בשנים האחרונות הפכו שיבושי GPS והטעיית אותות ניווט לכלי לחימה נפוץ, במיוחד במלחמה באוקראינה ובמוקדי עימות נוספים ברחבי העולם. מערכות קוונטיות עשויות לאפשר לכלי טיס, כלי שיט וכוחות קרקע להמשיך לפעול בדיוק גבוה גם כאשר אותות הלוויין מושבתים או מזויפים.
2+היישומים האפשריים אינם מסתיימים בניווט. במספר מעבדות מחקר בארצות הברית נבחנת האפשרות להשתמש בחיישנים קוונטיים כדי לאתר צוללות אויב באמצעות מדידת שינויים זעירים בסביבה הפיזיקלית, ללא צורך במערכות סונאר מסורתיות. בנוסף, הטכנולוגיה נבחנת עבור משימות חלל, מודיעין, הגנה מפני טילים ומערכות גילוי מתקדמות נוספות. כדי להאיץ את המעבר מהמעבדה לשטח, הורה טראמפ לפנטגון לבחור בתוך 60 יום לפחות שלושה פרויקטים של חיישנים קוונטיים מהדור הבא ולהעניק להם עדיפות לאומית. היעד שהוגדר הוא הצבתם בידי כוחות מבצעיים עד 30 בספטמבר 2028.
במקביל, הצו מורה למשרד האנרגיה האמריקני להקים לפחות מחשב קוונטי מתקדם אחד שישמש למחקר מדעי. בניגוד למחשבים רגילים, מחשבים קוונטיים מסוגלים לבצע סוגים מסוימים של חישובים במהירות עצומה, ולפתור בעיות מורכבות בתחומים כמו פיתוח תרופות, חקר חומרים חדשים, אנרגיה, בינה מלאכותית ופיזיקה מתקדמת. המיזם יזכה לתמיכת הפנטגון, הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) וסוכנויות ממשלתיות נוספות.
2+המהלך האמריקני מגיע על רקע התחרות הגוברת עם סין, שהפכה בשנים האחרונות לאחת המשקיעות הגדולות בעולם בטכנולוגיות קוונטיות. בוושינגטון מעריכים כי מי שתוביל את תחום הקוונטים תיהנה בעתיד מיתרונות משמעותיים בתחומי הביטחון, המודיעין, התעשייה והכלכלה. מסיבה זו הצו החדש מגדיר במפורש את הצורך לשמור על יתרון טכנולוגי אמריקני ארוך טווח. לצד הצו העוסק בחדשנות קוונטית, חתם טראמפ גם על צו נוסף המתמקד באבטחת סייבר.
החשש המרכזי הוא שבעתיד יוכלו מחשבים קוונטיים רבי עוצמה לפצח במהירות חלק ניכר משיטות ההצפנה שעליהן נשענים כיום בנקים, חברות טכנולוגיה, מוסדות ממשלתיים וארגוני ביטחון ברחבי העולם. לכן הנחה הממשל את הסוכנויות האזרחיות להתחיל במעבר נרחב ל"קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית" – דור חדש של מערכות הצפנה שנועדו לעמוד בפני יכולות החישוב העתידיות. בפועל, משרד ההגנה האמריקני כבר החל בתהליך זה בשנים האחרונות, וכעת מבקש הבית הלבן להרחיב את ההיערכות לכלל זרועות הממשל.
