סדרת מחקרים מקיפה שמתפרסמת השבוע, ובראשם מחקר מקיף הצפוי לראות אור בכתב העת היוקרתי" American Economic Review", מצליחה להשיב על אחת השאלות המסתוריות ביותר ברפואה ובכלכלה: מדוע הילדים הראשונים במשפחה מגיעים להישגים גבוהים יותר?

הכלכלן הבריאותי האמריקני האנס שוואנדט, יחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד וקופנהגן, עקבו אחר 1.2 מיליון אזרחים דנים משנת 1980 ועד לבגרותם. הממצאים החדשים מראים כי לפחות מחצית מהנזק הכלכלי והבריאותי המצטבר של האחים הצעירים נקבע כבר בששת חודשי החיים הראשונים, ומציעים למחוקקי המדיניות בארה"ב דרכים מעשיות להתערבות דחופה.
עד לא מזמן, התיאוריה המרכזית לפגיעה בסיכויי ההצלחה של אחים צעירים התמקדה במחקר חלוצי משנת 2008 של פרופ' ג'ו פרייס מאוניברסיטת בריגהאם יאנג. פרייס מצא כי הורים מעניקים לילדם הבכור בין 20 ל-30 דקות נוספות של זמן איכות מרוכז מדי יום בהשוואה לילד השני באותו הגיל. לאורך הילדות, מדובר בגירעון מצטבר של כ-3,000 שעות שבהן האח הצעיר פחות קורא, משחק או משוחח עם הוריו – פער שווה ערך ליותר משנת לימודים שלמה.

אולם, המחקר הנוכחי חושף כי לפחות חצי מהפער בסדר הלידה נובע בכלל מגורם ביולוגי: פתוגנים ווירוסים נשימתיים קשים, כמו RSV ושפעת, המובאים הביתה על ידי האחים הגדולים. הנתונים הדנים הראו כי אחים צעירים נמצאים בסיכון הגבוה פי 2 עד 3 להתאשפז בשל זיהום נשימתי חריף במהלך שנת חייהם הראשונה בהשוואה לבכורים.
פרופ' ג'אנט קארי, מומחית לכלכלה מאוניברסיטת ייל, מסבירה את המנגנון הנוירולוגי שמאחורי התופעה: "במהלך חודשי החיים הראשונים, כ-85 אחוזים מצריכת הקלוריות של התינוק מופנים ישירות לצורך פיתוח הרשתות המוחיות ומערכת העצבים. אם ילד חולה בצורה קשה במהלך חלון הזמנים הקריטי הזה, הגוף נאלץ להסיט משאבים ביולוגיים חיוניים מהתפתחות המוח לטובת המלחמה בזיהום. מחלה קשה בשלב זה עלולה לעכב צמיחה מוחית ולהטיל צל ארוך על המשך החיים".

החוקרים הצליחו לבצע בקרה סטטיסטית קפדנית שנטרלה משתנים כמו הכנסת הורים, השכלה ומקום מגורים. המסקנות ברורות: ילדים שנולדו בסביבה עם חשיפה גבוהה למחלות חוו ירידה ממוצעת של אחוז אחד בהכנסתם הבוגרת, נפילה של חצי אחוז בסיכויי סיום האוניברסיטה, וזינוק של 6 אחוזים בפניות למרפאות פסיכיאטריות בגיל ההתבגרות. עבור המקרים הקשים ביותר, הפגיעה בשכר הבוגר עלולה להגיע לטווח דרמטי של 10 עד 20 אחוזים.
הכלכלן האנס שוואנדט מדגיש כי מדובר בנזק שניתן למניעה, וכי ההורים אינם חסרי אונים מול הסטטיסטיקה. מומחי הבריאות של ה-CDC גיבשו שורה של המלצות מעשיות כדי להגן על הילדים הצעירים.

דרך אחת היא מיקסום המערכת החיסונית באמצעות חיסונים, התינוק הצעיר מסתמך בחודשיו הראשונים על חסינות עדר. הורים שמסרבים לחסן את ילדיהם הגדולים שנמצאים במסגרות הגן, מסכנים באופן אקטיבי את התינוק הרך שנשאר בבית. בנוסף, קבלת חיסוני שפעת, שעלת ו-RSV במהלך ההיריון מאפשרת לאם להעביר נוגדנים מגינים ישירות לילוד.
הנתונים הדנים אף חושפים כי אחים צעירים שינקו פחות משישה חודשים סבלו מזיהומים חריפים רבים יותר. לעומת זאת, אצל אחים צעירים שזכו להנקה של 15 חודשים לפחות, הסיכון המוגבר לאשפוזים נעלם כליל בזכות הנוגדנים האימהיים בחלב. הרופאים ממליצים גם על שגרה ביתית פשוטה: שטיפת ידיים יסודית והחלפת בגדים של הילדים הגדולים מיד עם חזרתם מהצהרון.

כמו כן, פרופ' ג'ו פרייס, בעצמו אב לשבעה ילדים, מסביר כי הורים יכולים לפצות על פערי הזמן המובנים: "ברגע שאתה מודע לעובדה שהבכור קיבל יותר, אתה יכול לקזז את זה באופן יזום. אל תנסה להיות פיר ואדיב בצורה שווה היום, אלא תנסה להיות אדיב והוגן לאורך ציר הזמן. תשאל את עצמך כל הזמן: מה עשיתי עם הגדול כשהוא היה בדיוק בגיל הזה? ותשלים את שעות הקריאה והשיחה עם הקטן".
