ככל שחולף הזמן, מתבהרים ממדי הזוועה של אירועי ינואר באיראן. בזמן שהמדינה הייתה תחת איפול תקשורתי וניתוק אינטרנט כפוי, משטר הרשע ניהל מסע טבח אלים לא רק נגד המפגינים, אלא גם נגד מי שהעזו להושיט להם יד.
3+עדי ראייה מתארים כיצד המפגינים נדחקו למעברי שוק צרים, שם נלכדו ללא מוצא והומטרה עליהם אש חיה ממקלעים כבדים. הרחובות, שריח העשן והדם נדף מהם ימים ארוכים, הפכו לאתרי טבח.
משאיות אשפה וכלים עירוניים גויסו לצורך איסוף "השלל" – גופות של הרוגים ופצועים, לעיתים בעודם נאבקים על חייהם, שהועברו לאתרים לא מזוהים.
"תשלום על הכדורים": מנגנון הסחיטה של המשטר
לאחר סיום הפעולות בשטח, עבר מנגנון הדיכוי למסלול של סחיטה כלכלית והשפלה. משפחות שחיפשו את יקיריהן הגיעו למכוני הפורנזיקה, שם נחשפו למראות קשים: מחסנים מאולתרים העמוסים בשקיות גופות, ומסכים המציגים תמונות של הרוגים ללא שם.
3+בשיא האכזריות, נציגי המשטר דרשו מהמשפחות האבלות "תשלום עבור הכדורים" כתנאי לשחרור גופת בן המשפחה לקבורה. אלו ששילמו נאלצו להתמודד עם כפייה לקיים קבורות לילה חפוזות, ללא רחצה או טקסים.
שיא הזוועה: גורלן של האחיות בטהרן
בתוך מסכת הדיכוי הזו, נחשפה לאחרונה טרגדיה מחרידה בבית חולים לקרדיולוגיה בטהרן. ב-8 בינואר, בזמן בית החולים מוצף בפצועים מהמחאה, קיבל הצוות הרפואי הוראה גורפת להימנע ממתן טיפול.
3+14 אחיות בחרו לסכן את חייהן ולפעול בניגוד להנחיות. שבע מהן המשיכו בטיפול חירום עד לרגע שבו פשטו כוחות הביטחון על המקום באש חיה, היכו את הצוות וגררו חלק מהן למרתפי בית החולים.
שתי אחיות נרצחו במקום, אך גורלן של החמש האחרות היה נורא בהרבה. עדויות מזעזעות חושפות כי שתיים מהאחיות שנותרו בחיים עברו התעללות מינית שיטתית ואכזרית בתוך מתקני הכליאה – אונס קבוצתי, עינויים בדרגות הקשות ביותר והחדרת חפצים זרים לגופן. פציעותיהן היו כה חמורות עד שהן נזקקו לניתוחים דחופים להצלת חייהן, כולל כריתת רחם ותיקונים מורכבים במערכת העיכול.
3+כדי לטייח את הפשע נגדן, המשטר דרש מהן לחתום על מסמכים המזייפים את נסיבות פציעתן, והמשפחות נדרשו לשלם שוחד לאנשי מודיעין תמורת שחרורן מהכלא.
