ארצות הברית ושלוש בעלות בריתה האירופיות המרכזיות – בריטניה, צרפת וגרמניה – מגבירות היום (שלישי) את הלחץ הדיפלומטי על איראן, ופועלות לקדם במועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית החלטה שתחזיר את תיק הגרעין האיראני לדיון במועצת הביטחון של האו"ם. המהלך מגיע בעקבות הודעה רשמית וחריגה של סבא"א, שלפיה טהרן מסרבת להעביר כל מידע על מצב המתקנים והחומרים הגרעיניים המוצהרים שלה ומונעת מפקחי האו"ם לבצע בדיקות אימות בשטח. מנגד, באיראן דוחים את ההאשמות ומאיימים כי אישור ההחלטה ייענה בצעדי תגובה מידיים.
לפי טיוטת ההחלטה המשותפת של ארבע המעצמות, איראן נדרשת "לתקן בדחיפות את אי־הציות שלה" להתחייבויותיה הבינלאומיות, ולאפשר ללא דיחוי את הבדיקות הנחוצות כדי לוודא שחומרים גרעיניים אינם מוסטים למטרות צבאיות. ההצעה עולה להכרעה במסגרת ישיבת מועצת הנגידים של סבא"א המתכנסת בווינה. עם זאת, לצד החרפת הטון והגברת הלחץ, נוסח הטיוטה מותיר פתח מפורש למשא ומתן, מדגיש תמיכה ב"פתרון דיפלומטי", וקורא לכל הצדדים המעורבים לפעול באורח בונה בערוץ המדיני.
ארה"ב הפקירה את הכורדים – ובאיראן מיהרו לתקוף אותם
מנגד, בטהרן מאותתים בבירור כי לא ישלימו עם המהלך. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, הזהיר במסיבת העיתונאים השבועית שלו כי אם מועצת הנגידים תאשר את ההחלטה, איראן תנקוט "צעדים נחוצים" בתגובה. בקאאי תקף בחריפות את מדינות אירופה וטען כי המערב משתמש שוב בסבא"א ככלי ניגוח פוליטי: "בכל פעם שנגמרות להם האפשרויות, הם פונים לסוכנות ולגרוסי". עוד טען כי אין היגיון בדרישה לאפשר גישה למתקנים שנפגעו במהלך המלחמה, והסביר כי המגבלות על הפקחים הן תוצאה ישירה של התקיפות האמריקניות והישראליות נגד אתרי הגרעין.
במוקד המשבר עומד עיוורון מודיעיני ומקצועי של הקהילה הבינלאומית: סבא"א אינה מסוגלת כיום לדעת בוודאות מה מצבו של חלק קריטי ומרכזי בתוכנית הגרעין האיראנית. מנכ"ל הסוכנות, רפאל גרוסי, דיווח למועצת הנגידים כי לאורך תקופת הדיווח האחרונה איראן נמנעה מהעברת כל נתון על מצב החומרים והאתרים המוצהרים שלה, ומנעה מהפקחים גישה פיזית לביצוע בדיקות ואימותים.
אחרי השלב הצבאי: כך עשויה להיראות המערכה הבאה מול איראן
גרוסי התריע כי הסוכנות איבדה את רציפות המידע בנוגע למלאי האורניום המוכר לה, ובראש ובראשונה לגבי החומר שהועשר לרמה גבוהה ומסוכנת של עד 60%. מצב זה, הדגיש גרוסי, מעלה חשש כבד ביותר בתחום תפוצת הנשק הגרעיני ומחייב תיקון דחוף.
הנתונים שנמסרו עוד בטרם אובדן הגישה מצביעים על חומרת המצב: בידי איראן הצטברו 440.9 קילוגרמים של אורניום שהועשר לרמה של 60% – רף הקרוב משמעותית לרמה הדרושה לייצור פצצה גרעינית. מאז שנחסמה הגישה, לסבא"א אין כל תמונת מצב עדכנית, מאומתת או אמינה לגבי מיקומו ומצבו של מלאי זה.
550 תקיפות על עורק הנפט של איראן: טהרן חושפת את ממדי המערכה
הבעיה המרכזית אינה רק הימצאותו של החומר, אלא חוסר היכולת לבצע מעקב רציף: במסגרת הסכם הפיקוח שלה לפי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, מחויבת טהראן לדווח על כלל החומרים והפעילויות הגרעיניות ולאפשר לסוכנות לוודא שאינם מוסטים למטרות שאינן אזרחיות.
המשבר הנוכחי מהווה חוליה נוספת בהסלמה שהחריפה ביוני 2025. באותה עת קבעה מועצת הנגידים של סבא"א כי איראן אינה עומדת בהתחייבויותיה בתחום מניעת הפצת נשק גרעיני – קביעה חסרת תקדים שלא נראתה כ-20 שנה.
זמן קצר לאחר מכן, במהלך המלחמה מול ישראל וארצות הברית, הותקפו שורה של מתקני גרעין באיראן. בעקבות הפגיעות הופסקו בדיקות האימות בשטח מטעמי בטיחות, ובסוף יוני 2025 החליטה סבא"א להוציא את פקחיה מהמדינה. בתגובה, חוקקה טהרן בתחילת יולי 2025 חוק שהשעה רשמית את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית.
בין האתרים שנפגעו בתקיפות נמנים מתקנים מרכזיים להעשרה ולעיבוד אורניום, ובהם פורדו ונתנז. מאז אותן תקיפות, התקשתה הסוכנות לשחזר את הגישה הנחוצה לבניית תמונת מצב מהימנה, למעט חריגים מצומצמים ביותר. בהיעדר גישה בשטח ובאין דיווחים מלאים, נאלצים פקחי האו"ם להסתמך על תצלומי לוויין מסחריים ועל מקורות גלויים כדי לנסות ולעקוב מרחוק אחר ההתפתחויות.
במשך חודשים ארוכים נמנעו המעצמות המערביות מלהחזיר את הסוגיה למועצת הביטחון של האו"ם, במטרה לתת מרחב נשימה לערוץ הדיפלומטי. אולם לפי גורמים מערביים, היעדר שיתוף הפעולה המוחלט מצד טהראן והעובדה שגם ערוצי התקשורת עמה הידרדרו הובילו להבנה כי מוצתה הסבלנות ויש להסלים את הלחץ הבינלאומי.
החזרת הדיון למועצת הביטחון של האו"ם אינה מהלך סמלי בלבד. בעוד מועצת הנגידים של סבא"א היא גוף מקצועי-מדיני המוגבל לפיקוח טכני, למועצת הביטחון נתונות סמכויות אכיפה וענישה רחבות במסגרת החוק הבינלאומי.
טיוטת ההחלטה מורה לרפאל גרוסי להעביר ישירות למועצת הביטחון ולאספה הכללית של האו"ם את ההחלטה החדשה, את החלטותיה הקודמות של מועצת הנגידים ואת הדוח העדכני שחיבר. בכך מבקשות ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה לקבע מחדש את משבר הגרעין האיראני בלב הזירה המדינית-ביטחונית של האו"ם.
עם זאת, אישור ההחלטה בווינה לא יגרור בהכרח סנקציות אוטומטיות: כל צעד מעשי, עונשי או אופרטיבי בתוך מועצת הביטחון צפוי להיתקל בחומה בצורת זכות הווטו שבידי רוסיה וסין, שתי חברות קבועות במועצה.
האסטרטגיה המערבית בנויה על מסר כפול: מצד אחד, גביית מחיר מדיני כבד מטהראן על חסימת הפקחים; ומצד שני, שמירה קפדנית על פתח פתוח למשא ומתן מדיני שיאפשר להשיב את מנגנוני הפיקוח ולייצר מחדש תמונת מצב אמינה על הנעשה במתקנים. טהרן טוענת כי כל מי שדורש ממנה לפתוח את מתקניה מחדש לבדיקות, מחויב בראש ובראשונה לדרוש מארצות הברית ומישראל לחדול מתקיפות ומאיומים על אתרי הגרעין המפוקחים שלה.
ההצבעה הצפויה בווינה מהווה צומת דרכים קריטי: אם תאושר ההצעה ותיק הגרעין יועבר למועצת הביטחון, יגבר הלחץ הבינלאומי על איראן לרמות שיא; ואם טהרן תממש את איומיה ותגיב בהאצת הפעילות הגרעינית או בהקשחה נוספת של חסימת הפקחים, תהום חוסר האמון בין הצדדים רק תעמיק. מעל כל אלה מרחף סימן השאלה הגדול שהעולם אינו יודע להשיב עליו: היכן נמצאים כעת מאות הקילוגרמים של האורניום המועשר שצברה איראן, ומה מצבם המדויק.
