שורה של מחקרים בינלאומיים חדשים במדעי המוח והפיזיולוגיה האוראלית מעוררת לאחרונה עניין רב בקהילה המדעית סביב ציר ה"ביס-מוח", ומצביעה על קשר ישיר ומפתיע בין איכות הלעיסה לבין בריאות קוגניטיבית ומניעת מחלות ניווניות כמו אלצהיימר, כך פורסם היום (רביעי) ב-BBC.
6+הממצאים מראים כי הפעולה הפשוטה של טחינת המזון משפיעה באופן דרמטי על זרימת הדם למוח ועל המערך ההורמונלי בגוף. בעקבות הגילויים הללו, צוותי מחקר בשוודיה ובגרמניה מובילים כעת ניסויים קליניים מתקדמים במטרה לבחון האם שיקום מערכת השיניים אצל מבוגרים יכול לרפא נזקים מוחיים ולבלום את הזדקנות המוח.
הקשר בין לעיסה לתחושת שובע וספיגת חומרים מזינים הוכח בצורה מובהקת במחקרים קליניים. בניסוי שנערך בשנת 2009, התבקשו משתתפים ללעוס שקדים 10, 25 או 40 פעמים, ובדיקות המעבדה הראו כי ככל שהלעיסה הייתה ממושכת יותר, הגוף פלט פחות שומן – דבר המעיד על עלייה של עד שליש ביכולת ספיגת האנרגיה מהאגוזים.
6+מחקר נוסף משנת 2013 הראה כי לעיסת פיצה 40 פעמים הובילה להפחתה משמעותית ברעב, לדיכוי הורמון הרעב "גרלין", ולעלייה ברמות ההורמונים האחראים על ויסות העיכול במעי.
מעבר לתזונה, ההשפעה הדרמטית ביותר של הלעיסה נוגעת לפעילות המוחית בגיל המבוגר. בסקר רחב היקף שכלל מעל 28,500 בני אדם מעל גיל 50 ב-14 מדינות באירופה, משתתפים בעלי יכולת לעיסה טובה או כאלו שלא נזקקו לשיניים תותבות השיגו תוצאות גבוהות משמעותית במבחנים קוגניטיביים, והפגינו זיכרון מילים ויכולות חישוב עדיפות.
6+מדענים מסבירים כי קיים קשר עצבי עמוק בין מערכת הלעיסה לבין ההיפוקמפוס – האזור במוח האחראי על למידה מרחבית ויצירת זיכרונות חדשים, והאזור הראשון שנפגע במחלת האלצהיימר.
פרופסור מאטס טרולסון מהמחלקה לבריאות השן במכון קרולינסקה בשוודיה, מוביל כעת ניסוי פורץ דרך הכולל מעל 80 מטופלים, במסגרתו מוחלפות שיניהם החסרות של החולים בהשתלות קבועות, ותפקודי המוח שלהם נבחנים באמצעות סריקות MRI מתקדמות לפני התהליך ושנה אחריו.
6+פרופסור טרולסון הסביר את הרקע לניסוי ואת התיאוריה המדעית העומדת מאחוריו: "התיאוריה היא שלעיסה עובדת כמו משאבה, המזרימה דם ישירות אל המוח. הפעולה הזו שומרת על המוח חד ועובד היטב. האם זה לא יהיה מגניב לחלוטין אם נוכל לשקם את המוח באמצעות שיקום של מערכת השיניים? הניסוי שלנו בוחן כעת האם נגעים בחומר הלבן במוח, המהווים סמן לבריאות כלי דם לקויה, יכולים להצטמק בעקבות הטיפול והחזרת יכולת הלעיסה".
לצד השיפור בזיכרון, המחקרים מראים כי לעיסה משפרת את רמות הערנות והריכוז ב-10% עד 20% במהלך משימות קוגניטיביות מורכבות, ומפחיתה באופן מובהק את מדדי החרדה והורמון הסטרס – קורטיזול. בניסוי שנערך בטורקיה בקרב 100 סטודנטים לסיעוד לקראת בחינות, נמצא כי אלו שלעסו מסטיק במשך 30 דקות ביום חוו רמות נמוכות בהרבה של לחץ ודיכאון.
6+יאנשאי צ'ן, חוקר עיבוד אוראלי מסוכנות המדע בסינגפור, מסביר כי לעיסה היא רפלקס טבעי בזמני מתח: "כאשר אנשים מסוימים לחוצים, הם מתחילים ללעוס באופן לא מודע. לעיסת המזון משחררת טעמים, ובשילוב עם המרקם והארומה, הופכת את חוויית האכילה לעשירה ונעימה בהרבה, מה שמעלה את מצב הרוח. לעיסה טובה של האוכל יכולה לשפר גם את הבריאות המנטלית שלכם. עם זאת, במקום לבחור במסטיק ממותק, מומלץ לשקול לעיסה של חטיף בריא ובעל מרקם מוצק לפני משימה מלחיצה".
בתחילת המאה ה-20, אמריקאי בשם הוראס פלטשר הפך לסנסציה בינלאומית וזכה לכינוי "הלעסן הגדול" לאחר שהטיף לשיטה תזונתית קיצונית. פלטשר האמין כי יש ללעוס כל ביס עשרות ומאות פעמים עד שהוא הופך לנוזל מוחלט ונבלע מעצמו, ואף טען כי אם אזרחי ארצות הברית יאמצו את השיטה, הכלכלה האמריקנית תחסוך כחצי מיליון דולר ביום בשל הפחתת כמויות המזון הנצרכות. הדיאטה שלו, שנודעה כ"פלטשריזם", סחפה המונים באירופה ובארה"ב, ובמדינות כמו יפן אף הושקו בעבר קמפיינים ממשלתיים שעודדו את האזרחים ללעוס כל ביס 30 פעמים.
6+המדע מוכיח כעת, לראשונה, שיש בסיס ביולוגי מוצק מאחורי התפיסות הללו. לעיסה אינה רק שלב טכני בדרך לקיבה, אלא מערכת בקרה מתוחכמת המשפיעה על הורמוני הרעב והשובע במוח. מכיוון שלוקח לגוף כ-20 דקות לשנות את הפרשת ההורמונים ולשלוח אותות שובע, לעיסה איטית ומודעת קונה למוח את הזמן הדרוש כדי למנוע אכילת יתר – נתון שהוכח גם במחקרים בברזיל שהראו כי ילדים הסובלים מהשמנת יתר לועסים משמעותית פחות ומהר יותר מילדים במשקל תקין.
החשיבות העליונה של התגליות הללו טמונה בהבנה שלבריאות הפה והשיניים יש השפעה ישירה על מניעת מחלות זקנה קשות כמו אלצהיימר ודמנציה. היכולת להזרים דם למוח באמצעות גירוי השרירים והעצבים של הלסת פותחת פתח רפואי חדש: במקום להסתמך רק על תרופות כימיות, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לשמר ולשפר את הזיכרון והיכולות השכליות של קשישים פשוט באמצעות טיפול שיניים קפדני ושמירה על תזונה המבוססת על מאכלים מוצקים ובעלי מרקם.
