בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מקיים היום (שלישי) את הדיון המרכזי והמכריע בעתירות שהוגשו נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. הדיון מתקיים שבועות ספורים בלבד לפני מועד כניסתו המתוכנן של גופמן לתפקיד ביוני הקרוב.

בעוד ראש הממשלה נתניהו מתעקש כי מדובר במינוי מקצועי של קצין עתיר זכויות, היועמ"שית הגישה עמדה הקובעת כי המינוי חורג ממתחם הסבירות בשל "צל כבד" המוטל על מהימנות המועמד. במרכז הדרמה המשפטית עומד אורי אלמקייס, כיום צעיר שנוקה מכל אשמה, הטוען כי גופמן הפקיר אותו לגורלו לאחר שהשתמש בו למבצעים שחרגו מסמכותו הצבאית.
הדיון היום יתמקד בפרוטוקולים הסודיים של ועדת גרוניס ובממצאים שהובילו לקרע בצמרת המשפטית. חברי הוועדה שאישרו את המינוי, פרופ' טליה איינהורן, משה טרי ונציב שירות המדינה, קבעו כי הישגיו המבצעיים של גופמן גוברים על "טעות בשיקול דעת" מהעבר.

מנגד, יו"ר הוועדה, השופט בדימוס אשר גרוניס, כתב בדעת מיעוט חריפה: "לא ניתן להשלים עם מינויו של אדם לתפקיד הדורש את רמת האמינות הגבוהה ביותר, כאשר הוא נושא עמו כתם של הפעלת אזרח קטין ללא סמכות ואי-דיווח אמת על חלקו בפרשה".
היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, אימצה את עמדת גרוניס וכתבה לבג"ץ: "מדובר בפגם ערכי היורד לשורש כשירותו של המועמד. הדיווחים החסרים בתחקיר המבצעי והפקרת המקור הקטין עומדים בניגוד מוחלט לערכי המוסד".

בתגובתו, נתניהו לא חסך במילים נגד התערבות מערכת המשפט בשיקוליו הביטחוניים: "המנדט החוקי והדמוקרטי לנווט את ביטחון המדינה ואזרחיה הוטל בידי הציבור על ראש הממשלה, ורק בידיו. יש דווקא סיבה טובה להניח, כי סבירות החלטתו של רה"מ עדיפה עשרות מונים על פני ה'סבירות' של כל אחד אחר, ובית המשפט הנכבד בכלל".
נתניהו הוסיף ותקף את הניסיון לעצור את המינוי בזמן לחימה: "העתירות מבקשות לבטל את מינוי ראש המוסד בעיצומה של מלחמה. גם אם היה נמצא פגם מסוים בהתנהלותו של גופמן, היה רה"מ רשאי – למעשה היה חייב – להעריך את הפגם מול יתרונותיו המבצעיים הכבירים".

בהצהרה נוספת שמסר אתמול רמז נתניהו למניעים זרים לפסילת המינוי: "למה הם מנסים לפסול אותו? כי הוא לא מהקליקה? בגלל שרומן עלה מברית המועצות? בגלל שהוא המזכיר הצבאי שלי? המוסד והשב"כ כפופים ישירות לראש הממשלה על פי חוק. לא היועצת המשפטית, לא בג"ץ – ולא התקשורת".
האלוף גופמן,הציג גרסה הגנתית המנסה לצמצם את חלקו בפרשת אלמקייס: "לא הייתי קשור להפעלתו של אורי אלמקייס. לא הייתה הפעלה כזו. מדובר בהצגה מעוותת של המציאות. מדובר היה במבצע השפעה גלוי ברשתות, והפקודה הייתה חד-משמעית: שימוש במידע גלוי בלבד. לא הכרתי את הקשר האישי עם הנער ולא ידעתי מזה".

בתגובתו טען גופמן כי קבלת העתירות תהווה תקדים מסוכן: "קבלת העתירות תפגע בראש ובראשונה בביטחון המדינה. פגם בטוהר המידות הוא פגם אישי, לא פגם מערכתי כשהמערכת עושה בעיה. הניסיון להפוך את בג"ץ לערכאת ערעור על החלטה מקצועית לא יצלח".
נקודת המפנה הגיעה עם חשיפת קיומו של מכתב סודי ששלח ראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע. במכתבו, ברנע מביע התנגדות מקצועית למינוי, כשהוא מצביע על ה"הערה הפיקודית" שספג גופמן מהרמטכ"ל בגין פרשת אלמקייס. גורמים במוסד טוענים כי ברנע סבור שמי שקיבל הערה כזו בגין "הפעלה פיראטית" של סוכן, אינו יכול לעמוד בראש הארגון.

מינויו של גופמן הוכרז באפריל 2026, על רקע תום כהונתו של דדי ברנע. המינוי הועבר לוועדה המייעצת למינויים בכירים – ועדת גרוניס, שם נחשפו לראשונה פרטי "פרשת אורי אלמקייס". אלמקייס עצמו הגיש עתירה לבג"ץ יחד עם התנועה לטוהר המידות, בדרישה להוציא צו ביניים שיקפיא את המינוי.
בשנים 2021–2022 תא"ל (אז) רומן גופמן, מפקד אוגדה 210, יוזם הקמת צוות להפעלת מבצעי השפעה ברשת. במסגרת זו מופעל אורי אלמקייס, נער בן 16, כסוכן מול יעדים במדינות אויב – ללא אישור משפטי או תיאום עם אגף המודיעין.

במאי 2022 אלמקייס נעצר על ידי השב"כ בחשד לעבירות ביטחוניות חמורות. הוא מוחזק במעצר ובתנאים מגבילים קשים במשך כשנה ותשעה חודשים. גופמן, לפי הטענות, לא מספק הסברים לשב"כ בזמן אמת ומכחיש את הקשר הישיר להפעלתו. בדצמבר 2023 אלמקייס זוכה ונוקה מכל אשמה לאחר שהוכיח כי פעל בשליחות קצינים בצה"ל. גופמן סופג "הערה פיקודית" מהרמטכ"ל.
כאמור, באפריל אחרון, נתניהו חתם על מינוי גופמן לראש המוסד. ועדת גרוניס מאשרת ברוב של 3:1. אולם במאי בג"ץ הוציא צו על תנאי בעקבות עמדת היועמ"שית והתנגדות ראש המוסד ברנע.

הקרב המשפטי על מינוי גופמן מסמל את המתיחות המתמשכת בין הדרג המדיני למערכת המשפטית והיועמ"שית. המינוי נתפס כמהלך אסטרטגי לשבירת ה"קונספציה" הישנה במערכת הביטחון דרך הבאת דמויות התקפיות ומאתגרות.
אם בג"ץ יקבל את העתירות, מדובר יהיה בתקדים שבו הרשות השופטת מתערבת בשיקול הדעת המובהק של ראש הממשלה במינוי ראש ארגון ביון. מנגד, עו"ד שלם משוכנע כי כפי שקרה במקרה של דוד זיני, המינוי יאושר בסופו של דבר וגופמן ייכנס לתפקידו כמתוכנן בשני ביוני.
