בג"ץ ביטל היום (חמישי) את החלטת ועדת הבחירות המרכזית והפך את הצו על-תנאי לצו מוחלט, האוסר על נציגי המפלגות בקלפיות להעביר למפלגותיהם מידע על אזרחים שהגיעו להצביע בבחירות. ההחלטה התקבלה פה אחד בהרכב של שלושה שופטים – יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב – לאחר שנקבע כי הפרקטיקה, הנהוגה באמצעות יישומונים כמו "אלקטור", אינה חוקית.
שורשי הפרשה הפוליטית והמשפטית נעוצים בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור על המפלגות להעביר נתונים דיגיטליים בזמן אמת על זהות האזרחים שהצביעו בקלפיות, בנימוק שיש להגן על הזכות לפרטיות ולשמור על טוהר הבחירות.
ועדת הבחירות הפכה את החלטת סולברג: הדיווח בזמן אמת יימשך
עמדתו עוררה זעם רב במפלגת הליכוד ובמפלגות נוספות, שעמדו על כך שמדובר בשינוי דרמטי של "כללי המשחק" בעיצומה של מערכת הבחירות שיפגע קשות ביכולתן להמריץ את תומכיהן ביום הבוחר. בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ סביב סמכותו של סולברג לקבל לבדו החלטה גורפת שכזו, הורה בית המשפט העליון להעביר את הסוגיה להכרעה מורחבת של מליאת ועדת הבחירות המרכזית.
הדיונים בוועדה הפכו במהרה לשדה קרב פוליטי, שבו התעמתו בין היתר חברי הכנסת עמית הלוי, שמחה רוטמן וסגן יו"ר הוועדה ארז מלול עם נציגי הרשות להגנת הפרטיות וגורמי מקצוע. מנגד לעמדתם של חברי הכנסת שטענו כי מדובר בפגיעה בהתנהלות התקינה של הבחירות, גורמים משפטיים התריעו כי מדובר בפעילות שחורגת ממגבלות החוק.
בעקבות הדיונים הסוערים, מליאת ועדת הבחירות הובילה מהפך והצביעה ברוב של 19 תומכים מול 11 מתנגדים (ושלושה נמנעים) בעד אישור מחודש של השימוש באפליקצייית "אלקטור" ומערכות הדיווח בזמן אמת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה – ובכך הפכה את עמדתו והחלטתו המקורית של סולברג.
אולם כעת, פסק הדין של בית המשפט העליון טורף מחדש את הקלפים וחותם את הסערה. בחוות הדעת המרכזית קבעה השופטת וילנר, בהסכמת יתר שופטי ההרכב, כי הפרקטיקה המדוברת מנוגדת לעקרון חוקיות המינהל בהיעדר הסמכה חוקית מפורשת.
בנוסף, נקבע חד-משמעית כי העברת המידע הפרטני מהקלפיות פוגעת באופן קשה בזכות לפרטיות ומפרה את האיסור הקבוע בסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות. השופטים הדגישו כי גם למליאת ועדת הבחירות אין את המנדט או הסמכות לאשר פרקטיקה מסוג זה ללא עיגון מפורש בחקיקה ראשית מטעם הכנסת.
פסיקה סופית זו מבטלת כליל את החלטת ועדת הבחירות ומעניקה תוקף מוחלט לאיסור על העברת המידע. משמעות הדבר היא שבבחירות הקרובות, נציגי המפלגות בקלפיות אינם רשאים עוד לעקוב אחר רשימות הבוחרים או לדווח למטותיהם מי מהאזרחים מימש את זכות ההצבעה שלו ומי טרם עשה זאת, מה שמחייב את המפלגות להיערך מחדש לחלוטין באסטרטגיית יום הבחירות שלהן.
