בג"ץ דחה על הסף עתירה לפינוי מבנה אונר"א בכפר עקב בנימוק של חוסר זכות עמידה – אף שהמבנה כבר פונה בפועל. מדובר בעתירה שהגיש האב השכול קובי סמרנו יחד עם ח"כ יוליה מלינובסקי וארגון בצלמו.
העתירה נדחתה על הסף בטענה שעיריית ירושלים היא זו שדרשה לקיים את חוק אונר"א ולא הייתה בין העותרים. בפסק הדין צוין: "כשם שמשיבה 7 (הכוונה לעיריית ירושלים) פנתה לגורמי הצבא בבקשה בנדון, יעלה היא לפנות בעצמה לבית המשפט, אילו סברה שנכון לעשות כן".
ההחלטה מעוררת תהיות רבות נוכח השימוש בטיעון של זכות העמידה לצורך דחייה על הסף, שכן לאורך השנים בית המשפט דן בעשרות עתירות של ארגוני שמאל מבלי שהצטרפו אליהן הנפגעים העיקריים. כך למשל, בג"ץ דן בעתירות נגד סגירת מתחם אונר"א מבלי שאונר"א הצטרפה בעצמה, אישר עתירות להכנסת הצלב האדום לבתי הכלא מבלי שאף מחבל הצטרף לעתירה, ואף דן בעתירות להכנסת מזון לעזה כאשר אף תושב עזה לא הצטרף לעותרים. מקרים אלו מלמדים כי סוגיית זכות העמידה מתגלה לא פעם כנושא נזיל שתלוי בעיקר בזהות העותר.
מארגון בצלמו נמסר בתגובה: "בג"ץ נותן סעד למחבלים תוך דילוג על פרוצדורה של זכות העמידה, אך פסל עתירה שמטרתה להגן על ביטחון אזרחי ישראל בגלל פרוצדורה שנרמסת באופן קבוע על ידי השופטים".
