בית המשפט העליון דן הבוקר (ראשון) בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד המשך הליכי הביקורת של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על מחדל השבעה באוקטובר. הדיון, שצפוי להיות סוער במיוחד, מגיע לאחר חודשים שבהם עבודת המבקר הוקפאה חלקית בעקבות צו ביניים.
המבקר אנגלמן ביקש להרחיב את הרכב השופטים ולקיים חלק מהדיון בדלתיים סגורות, כדי שיוכל לחשוף בפני השופטים חומרים מסווגים ביותר המצביעים על כשלים עמוקים. לדברי המבקר, כל יום שבו הביקורת מעוכבת מהווה "נזק לאינטרס הציבורי" ופרס למי שמבקשים לחמוק ממתן דין וחשבון.
שורד השבי איתן מור התייחס לדיון בכניסה לבית המשפט: "באתי לפה כי אני חושב שההחלטה של בית המשפט העליון היא החלטה לא נכונה, לא דמוקרטית ולא מוסרית. מבקר המדינה התחיל בחקירה וכמעט סיים, ואני, שהייתי בשבי כמעט שנתיים, אנשים נרצחו מולי, חברים שלי נרצחו ופיניתי גופות ביום הארור שהיה, מגיע לי לדעת את האמת. מה יש לבג"ץ להסתיר? מה הם מנסים למנוע מאיתנו לדעת? מגיע לי לדעת את האמת".
כתבנו לענייני משפט יאיר אלטמן הסביר כי "השופטים מרבים לבקר את עצם סמכותו של המבקר לבדוק את אירועי ה-7 באוקטובר. הם מכוונים רק לוועדת חקירה ממלכתית משום ששם יש לנשיא יכולת לבחור את חבריה. היכולת הזו לקבוע מי יבדוק מי אחראי לטבח הכי גדול שהיה כאן הוא כוח פוליטי מאוד גדול וזה כל הסיפור".
הדיון נפתח בחילופי דברים קשים בין השופטת דפנה ברק-ארז לעו"ד גוטמן בנוגע להגדרת התפקיד של המבקר. "משרד המבקר עוסק בביקורת, כאשר מה שדרוש כאן זה חקירה", קבעה השופטת ברק-ארז. היא הוסיפה כי "בעייתי לצאת לביקורת כזו בלי לדעת על מה".
4+עו"ד גוטמן, המייצג את המבקר אנגלמן, הדף את הטענות: "אני לא חושב שאי פעם הוטל ספק שמבקר המדינה בודק החלטות ממשלה. אני בודק לא רק את הממשלה, אולי אני אבדוק גם את הצבא והשב"כ. אלו ביקורות בליבת סמכות מבקר המדינה. אם הוא לא יכול לעשות ביקורות כאלה – בשביל מה הוא המבקר?".
השופט עופר גרוסקופף הביע חשש מהפרוצדורה שבה פועל המבקר: "כששואלים שאלות שלא מן המניין זה מעורר קושי. זה שם עצמו כוועדת חקירה". על כך השיב עו"ד גוטמן: "מבקר המדינה לא קובע מי אשם או לא אשם באירוע הכולל".
4+אחד הרגעים המרתקים בדיון היה כאשר השופט אלכס שטיין פנה להיסטוריה כדי לערער על עמדת המבקר: "היה מבקר מדינה משכמו ומעלה והוא לא העלה על דעתו לבקר את מלחמת יום הכיפורים". עו"ד גוטמן השיב כי "מבקר המדינה אז היה חבר בוועדת חקירה ממלכתית, יכול להיות שזה היה בגדר שיקוליו". הוא הוסיף בנחרצות: "אנו עוסקים בענייני ביטחון. זה התחום שהמבקר צריך לעסוק בו. אין מישהו אחר שיעסוק בזה".
השופטת יעל וילנר שאלה: "אתה אומר שזה הדבר הכי חשוב שהמבקר עוסק בו?". עו"ד גוטמן הבהיר באמירה מהדהדת: "אם את שואלת איפה תהיה הפגיעה הקשה ביותר באינטרס הציבורי – זה הדבר הזה".
4+אחת מהנוכחות בדיון צעקה לעבר השופטים: "אין לכם סמכות לדון בדוחות! אתם נוגעים בביטחון בפסקות שלכם אתם גרמתם לפריצת הגדר ול-7 באוקטובר!". אב שכול נוסף אמר גם הוא: "ההתערבות שלכם גרמה לטבח. קחו אחריות!". בתגובה השופטת ברק ארז איימה להוציא את הקהל מהדיון.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הגיע לקראת סוף הדיונים והסביר את עמדתו: "בג״ץ חקירת הטבח "הביקורת לא במקום ועדת חקירה, אין מנגנון אחד בא על חשבונו של השני". אנגלמן הסביר את חשיבות בדיקת המנגנון הממשלתי ואת העמידה בהחלטות.
במרכז הדיון היום עומדת תשובתו החריפה של משרד מבקר המדינה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ. המבקר טוען כי בעוד העתירות של התנועה לאיכות השלטון תלויות ועומדות, נוצר "מדרון חלקלק" שבו בעלי תפקידים משתמשים בהליכים המשפטיים כדי להתחמק מביקורת גם בנושאים שכלל אינם נכללים בצו הביניים.
4+בתצהיר שהוגש לבג"ץ נכתב: "ישנם בעלי תפקידים בגופים מבוקרים, שעצם קיומן של העתירות משמש בפיהם נימוק לניסיון לחמוק ממתן מענה לביקורת המדינה. התנהלות זו אינה תקינה. הציבור נחשף לתמונה חלקית כפי שנמסרה על ידי בעלי תפקידים, במקום לקבל דוחות ביקורת מלאים וסופיים הכוללים את ממצאי המבקר".
המבקר חושף את היקף העבודה העצום שכבר נעשה: למעלה מ-300 שנות אדם הושקעו בביקורות על אירועי השבעה באוקטובר, נאספו אלפי מסמכים והתקיימו מאות פגישות. אנגלמן הודף את הטענה כי הביקורת מחליפה ועדת חקירה ממלכתית, ומזכיר כי ועדת החקירה לעניין כלי השיט (2026) הסתמכה על שבעה דוחות קודמים שלו. "המחוקק ראה בביקורת המדינה ובוועדת חקירה ככלים משלימים, ולא סותרים", נכתב בתשובה.
4+כאמור, העתירה של התנועה לאיכות השלטון הובילה ב-31.12.25 להוצאת צו ביניים שעצר את הביקורת בחלק מהנושאים הביטחוניים והמבצעיים. מאז, טוען המבקר, נגרם נזק מצטבר ליכולת של המדינה להפיק לקחים. אנגלמן עומד על כך שפסקי דין והסכמות יש לקיים, אך באותה נשימה מדגיש כי "את ביקורת המדינה יש לקיים".
הכרעת בג"ץ היום עוסקת בלב סמכותו החוקתית של מבקר המדינה. המבקר דורש מהשופטים להסתכל בעיניהם של בני המשפחות, הפצועים והשבים: "ביקורת המדינה רואה נגד עיניה את מי שקולם נדם, את הפצועים, את השבים, את בני משפחותיהם, ואת כלל אזרחי ישראל, שמגיעות להם תשובות ביחס לכשלים שנפלו באסון השבעה באוקטובר. על כן, מתבקש בית המשפט לדחות את העתירות ולבטל את צו הביניים".
